"...שכל משיג רוממותו ית' כראוי, הרי ההשפעה שהוא משפיע אליו מתהפכת להיות קבלה כמו"ש במסכת קידושין (דף ז.) באדם חשוב, שהאשה נותנת לו כסף, ונחשב לה לקבלה ומתקדשת,..."
העניין הוא , אנחנו רצון לקבל , רצון להנות ולא חשוב ממה להנות , העיקר להנות ,כי הרצון לא מבדיל במה להנות ולכן ,יש לפינו הרבה מקורות של התענוג , אבל התענוג הכי גדול ,לפי סולם של תענוגים , הוא תענוג מהגדלות הבורא , כי זה האור העליון בעצמו , שהוא מקור של כל התענוגים , כי הוא ברא את הרצון הפוך ממנו ולכן הרצון הוא נהנה מהאור מהתחלה ואחר כך מגיע לכל מני הנאות הקטנות ע"י הסתרות וכאן זה הופך להיות לבעיה ,ממה להנות ואיך להנות .
אבל ,אם אנחנו משיגים , מה שנקרא גדלות הבורא , אז , אין לנו תענוג יותר גדול מלהשפיע לו , כי אז ,לפי זה ,מתפשט בנו האור מגדלות שלו וזה מורגש בנו כתענוג המקורי , הרצון שלנו בדיוק נבנה , נברא ע"י האור הזה . לכן , כאשר האור העליון מתפשט בנו , ההרגשה ,כאשר אנחנו מרגישים השגת הגדלות הבורא ,כדי לעשות לו נחת רוח , מורגשת בנו כמשהו שלם .
יכול להיות ,שזה נראה מאוד מוזר , איך יכול להיות ,שאני משפיע למישהו ומזה מקבל תענוג ?
אבל, זה מושרש גם כן בעבודה אצלנו
או שאנחנו אוהבים מישהו ( נגיד תינוק שלנו ) ואז ,אנחנו מטפלים ומשפעים לו כל הזמן ויש לנו תענוג , שהוא מחייב אותי . שום דבר לא יכול לחייב אותי חוץ מתענוג , כי אני רצון להנות
או שאני מגלה מישהו , שהוא לא תינוק שלי ולא שייך לי , אבל, הוא גדול בעיני . אם הוא גדול , אז, יש לי תענוג מזה, שאני משפיע לו , שאני נותן לו . למה ?
כי אז אני מרגיש ,שאני שייך לו , לגדלותו וגדלותו בזה היא שייכת לי ומזה אני נהנה .
גם בעולם שלנו ,אם יש לנו אדם גדול בעיני , אז להביא לו ולתת לו זה מורגש בי כתענוג . זה הטבע . לכן ,כל העבודה שלנו , כאשר אנחנו רוצים להשיג אור העליון , גדלות הבורא , גילוי בורא היא תלויה אף ורק במה שאנחנו נגדיל את הגדלות שלו בעינינו , אין לנו בעיה יותר גדולה מזה .
אם אנחנו מבקשים ,שיבוא המאור המחזיר למוטב ,אז ,אני רק לזה מבקש .
ישירות לגדלות הבורא אני לא יכול להגיע , כי אין לי אחיזה בו , לכן ,נתנה לי הסביבה ואני מבקש גדלות החברים , שאני יוכל להגיע למצב ,שאני משפיע להם ונהנה מזה . זה הסימן שבהחלט אני השגתי את הגדלות הזולת . מהגדלות החברים להגיע לגדלות הבורא זו כבר לא בעיה , כי מה שמחוץ לאדם הוא לא מבדיל כל כך וכך אנחנו מגיעים לצורת ההשפעה .
אפשר לשאול ככה , מה זה צורת ההשפעה ?
אם אתה עושה את זה עם התינוק שלך , או שמספרים לך על האדם גדול ,אז, זה לא השפעה , כי אתה משפיע ע"מ לקבל .
לכן , אחרי שאנחנו מגלים את הגדלות הבורא בקבוצת החברים ע"מ לקבל , ע"י זה אנחנו יכולים להגיע בעבודה איתם לע"מ להשפיע .
אבל ,אין לנו ,בעצם ,בעיה יותר גדולה , אלא , להשיג גדלות , מה שנמצאה מחוצה לי . בדרך כלל אני נמצא תמיד בהשגה , דאגה בלהגדיל גדלות שלי , לעומת אחרים
"...וכך הוא אצל השי"ת, שאם משיג רוממותו ית' אין לך קבלה יותר חשובה מנ"ר ליוצרו, והוא די מספיק לחומר דלק לעמול ולהתייגע בכל לבו ונפשו ומאודו כדי לעשות נ"ר אליו ית', אבל זה ברור שאם עוד לא השיג רוממותו ית' כראוי, הנה השפעת נ"ר להשי"ת לא נחשבת אליו לקבלה, בשיעור שימסור כל לבבו ונפשו ומאודו להשי"ת. ולפיכך בכל פעם שיתכוון באמת רק לעשות נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, יאבד תיכף כח העבודה לגמרי, כי נשאר כמו מכונה בלי חומר דלק כי אין אדם יכול להזיז אבר בלי שיפיק מזה איזה תועלת לעצמו, ומכש"כ יגיעה כ"כ גדולה כמדת מסירת נפשו ומאודו, כפי המחוייב בתורה, שאין ספק שלא יוכל לעשות זאת בלי שיפיק איזה קבלת הנאה לעצמו.
ובאמת השגת רוממותו ית' בשיעור שההשפעה תהפך לקבלה כמו שאמרו באדם חשוב אינו דבר קשה כלל, והכל יודעים גדלות הבורא ית' שברא הכל ומבלה הכל בלי ראשית ובלי אחרית שלרוממותו אין קץ ותכלית, אלא הקושי שבדבר הוא כי ערך הרוממות אינו תלוי ביחיד אלא בסביבה, למשל, אפילו אם האדם מלא מעלות טובות, אם לא יחשבוהו הסביבה ולא יכבדוהו אדם כזה ימצא תמיד נכה רוח ולא יוכל להתגאות במעלותיו, אעפ"י שאינו מסופק באמיתותם, ולהיפך מזה אדם שאין לו מעלה כלל אלא הסביבה יכבדוהו כמו שיש לו מעלות מרובות האדם הזה יהי' מלא גאות רוח, כי ערך החשיבות והרוממות ניתנה לגמרי לרשות הסביבה.
ובשעה שאדם רואה איך הסביבה שלו מקילים ראש בעבודתו ית' ואינם מעריכים רוממותו כראוי אין האחד יכול להתגבר על הסביבה וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמיקל ראשו בעת עבודתו כמוהם, וכיון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית' מובן מאליו שלא יוכל לעבוד להשפיע נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, כי אין לו חומר דלק ליגיעה, ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ואין לו שום עצה אלא או לעבוד לתועלת עצמו, או שלא לעבוד כלום, כי השפעת נ"ר ליוצרו לא תשמש לו כמו קבלה ממש.
ובזה תבין הכתוב, ברוב עם הדרת מלך, כי ערך הרוממות בא מן הסביבה בב' תנאים: א. במדת ההערכה של הסביבה. ב. במדת גדלה של הסביבה, וע"כ ברוב עם הדרת מלך. ובשביל גודל הקושי שבדבר יעצו לנו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יבחר לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהי' לו לרב שממנו יוכל לבוא לעסק תו"מ ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, כי ב' הקלות יש לרבו, א. שמתוך שהוא אדם חשוב הרי התלמיד יכול להשפיע לו נ"ר על בסיס רוממותו של רבו כי ההשפעה נהפכה לו לקבלה, שהוא חומר דלק טבעי שיוכל להרבות מעשי ההשפעה בכל פעם, ואחר שהתרגל בעסק ההשפעה אצל רבו הוא יכול להעבירו גם לעסק תו"מ לשמה כלפי הקב"ה כי הרגל נעשה טבע. הקלה ב' היא, כי השואת הצורה להקב"ה אינה מועילה אם אינה לנצח דהיינו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד, משא"כ השוואת הצורה לרבו, מתוך שרבו הוא בעולם הזה בתוך הזמן, מועילה השוואת הצורה אליו אפילו היא רק זמנית שאח"כ ישוב בו לסורו, ונמצא בכל פעם שמשוה צורתו לרבו הוא מתדבק בו לשעתו, ומתוך כך הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מדת דביקותו, כמו שבארנו במשל האבר הנחתך מהגוף וחזר ונתדבק בו, עש"ה. וע"כ התלמיד יכול להשתמש מהשגת רוממות השי"ת של רבו, המהפכת ההשפעה לקבלה ולחומר דלק מספיק למסירת נפשו ומאודו. ואז יוכל גם התלמיד לעסוק בתורה ומצוות לשמה בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה המביאה לדביקות נצחית בהקב"ה.
ובזה תבין מה שאמרו חז"ל (ברכות ז
"גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה שנא' פה אלישע בן שפט אשר יצק מים ע"י אליהו למד לא נאמר אלא יצק", שלכאורה תמוה איך מעשים פשוטים יהיו גדולים מלימוד החכמה והדעת, ובאמור מובן היטב כי השמוש ששימש לרבו בגופו ומאודו ע"מ לעשות נ"ר לרבו מביאהו לדביקות ברבו דהיינו להשוואת הצורה ומקבל עי"ז ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, בסוד פה אל פה שהיא דביקות רוחא ברוחא, שעי"ז זוכה להשיג רוממותו ית' בשיעור שתהפך ההשפעה לקבלה להיות לו חומר דלק מספיק למסי"נ ומאודו עד שיזכה לדביקות בהקב"ה כנ"ל. משא"כ לימוד התורה אצל רבו, כי היא מוכרחת להיות לתועלת עצמו, ואינה מביאה לידי דביקות והיא נבחנת מפה לאוזן,..."
שאלה : איך מגיעים לדבקות פה אל פה ?
תשובה : הוא נתן הסבר , ע"י השתוות הצורה
תלמיד : איזה שלבים אנחנו צריכים לעשות ,כדי להגיע לרמה הזו ?
רב: צריכה להיות עבודה בקבוצה , בחיבור בין החברים . הקבוצה ,שמתקשרת ,היא צריכה לדעת, בשביל מה היא צריכה להיות בדבקות ובחיבור וכך היא צריכה להתקשר לרב ואחר כך לבורא .
כל השלבים החיצונים, שנתנים לנו , זה כדי שיהיה לנו ,בסופו של דבר ,הזדמנות להגיע לבורא . ככה אנחנו עובדים .
עכשיו ,יש עניין של שימוש ויש עיניין של לימוד
שימוש - זה ,מה שאומר הרב מעצמו ,מממשים ( לצאת להפצה , כל מני דברים משתדלים לעשות ולא מחכים לפקודות , אלא , מבינים ,שזה רצונו : הפצה , חיבור בקבוצה)
אחר כך לימוד . העיקר זה לא מה שכתוב ,אלא ,האם מחליטים לממש במשהו ? …
שאלה : איך זה מתיישב , כל העבודה של האדם להחשיב את הסביבה ולראות אותה בשלמות וכו' ?
תשובה : השפעת הסביבה על האדם קודם כל , הסביבה היא פשוט שולטת ( אפילו ,אם שליטה היא שלילית ) ואין כאן אפשרות להתנגד לה , לכן ,אם מזלזלים במה שאומר הרב , אז כבר כל אחד יזלזל ולא יכול להיות אחד כגיבור
תלמיד : איפה עובר בירור ,שאדם יודע : פה אני לא הגדלתי חשיבות הסביבה בבחירה חופשית שלי ופה הסביבה מקלה את ראשה ואני גם נפלתי
רב: אתה לא יכול להבדיל , אף אחד לא יכול להבדיל .
הסביבה משפיע עלי דרך כאלו מעברים ,שאני לא מכיר אותם , אני יכול לשבת ולא לדעת אפילו שפה , הרוח , האווירה עצמה . אם חברים לא מחוברים או שמחוברים לא נכון , בכל מני אופנים שנמצאים , זה משפיע עלי אפילו בלי מילים . האור מאיר עליהם כבר בצורה הפוכה , יכול להיות ,שמביא להם עביות במקום זכות , ירידה במקום עליה בהכרת הגדלות של הקבוצה של הרב , של הבורא .
אני לא יכול לדעת ,איך הסביבה משפעה עלי , כי אני נמצא בעל כורחי בתוך הסביבה , אפילו ,שאני הגעתי אליהם ואני מתחייב ,שאני לא אהיה קשור איתם , לא רוצה להיות קשור . אני בא יושב בצד , לומד משהו ,אבל ,ממש לא רוצה להיות שייך להם , בכל זאת, האדם הזה יתפוס מאתנו כמה ווירוסים
תלמיד : אז ,במעשה מה היא הצורה המועילה ביותר , שכדאי לאדם לאחוז בה : לראות את הסביבה כשלמה , או לראות כמקלים ראש ואז ,לפעול כלפיהם ?
רב: הוא כותב , שאתה יכול לפעול ? הוא כותב שאין ברירה , אם הסביבה מקלה בעבודה ,כלפי גדלות הרב ואז גם לא יכולה להשיג גדלות הבורא ואז אין לה שום סיכוי להתקדם
תלמיד : בזה זה נגמר , מה העצה ?
רב: וודאי . יבוא כמה יסורים , יכול להיות ,שהם יוכלו להתעורר וגם יכול להיות שמתוך היסורים האלו הם יפרדו , יתפרקו
תלמיד : אבל, חברה יכולה לעורר את עצמה במצב הזה ?
רב: זה בתנאי ,שהם מגלים, שכתוב שהם צריכים לעבוד על גדלות המורה , גדלות הבורא ,אז , יכול להיות ,שיחליטו שכן , אומנם שזה קשה מאוד . אני לא מאמים בהתעוררות מצד החברה , זה רק בחסדי שמיים
שאלה : כתוב כאן "עשה לך רב" : אנחנו יודעים ,שהסביבה נותנת לנו את הגדלות ,אז ,איך להתייחס לזה ?
תשובה : כמו שאתה עושה את הבורא , למדנו ,שאנחנו עושים אותו ,אז ,אותו דבר רב . גם חבר אתה צריך לעשות , גם קבוצה אתה צריך לעשות - זה הכל ממך
תלמיד : עבודה פנימית של כל אחד
רב: כן
שאלה : כתוב "...מזה אדם שאין לו מעלה כלל אלא הסביבה יכבדוהו כמו שיש לו מעלות מרובות האדם הזה יהי' מלא גאות רוח, כי ערך החשיבות והרוממות ניתנה לגמרי לרשות הסביבה…" , האם זו נוסחה של אהבת חברים ?
תשובה : לא , כאן לא מדובר על זה , אלא, מדובר על זה ,שאדם נמצא כרכוש בסביבה , בשליטת הסביבה . איך שהסביבה תשתנה , תחשוב , תעשה , לפי זה הוא ילך , זאת אומרת ,האדם יקבל אותה התרשמות . אפילו ,שלא מדבר איתם , אבל, נמצא רק בשדה, שסביבה מייצבת , הוא גם כן יקבל משם התפעלות ולא יוכל לצאת מזה , לכן , מאוד חשוב לעבוד על הגדלות הסביבה , ושבגדלות הסביבה יהיה גדלות המורה , גדלות הבורא , כאלו מצבים הם מאוד חשובים . הם קובעים את הכל .
אדם יכול לשבת שלושים שנה ושום דבר לא יצא לו , אומנם ,שכתובים לפניו כמה עצות פשוטות וזהו. זה מה שנקרא גשר צר מאוד
אז יש כאן כמה דברים שהוא אומר לנו
הערכת הסביבה , הערכת הגדלות ועד כמה ,שאדם מסור לסביבה הנכונה , כל הדברים ,בעצם ,רק בזה מתממשים . לא יכול להיות, שיהיה גדלות הבורא יותר ממה שגדלות המורא , יותר ממה שגדלות הסביבה , כי אדם צריך לעבור משלב לשלב
שאלה : למה ברוחניות אדם צריך כל הזמן לעבוד ,כדי להגדיל את הסביבה , לעומת זאת,בדברים הגשמיים הוא לא צריך לעבוד על זה ?
תשובה : בגשמיות ישנם כל מני חשבונות אגואיסטיים , ברוחניות, מפני שאתה נמצא בסביבה ,שכולה צריכה להיות קשורה בצורה הדדית , שכל התלמידים , חברים הם צריכים להיות בהשפעה הדדית זה לזה ,אז , יש לאדם מהאגו שלו דחיה , סלידה מהסביבה כזאת .
הוא מוכן לשבת איתם , לאכול , לשתות , אפילו לצאת להפצה , אבל , להרגיש אותם בלב אחד הוא לא יכול , לא רוצה , כי שם כבר מתחיל לעבוד את האגו שלו .
אם אנחנו מדברים על הפעולות חצוניות ( נלמד משהו , נעשה משהו , נצא להפצה ) כן יש חומר דלק, מפני שזה קשור לאגו שלנו .
אבל ,כאשר אני צריך לבטל את עצמי כלפיהם או צריך להגדיל חשיבות שלהם בי - זה כבר ביטול האגו , לזה אני לא מסוגל .
כאילו ישנה כאן הזדמנות לאדם לשקר לעצמו : אני לומד , אני משתתף , אני עושה את הכל ( מעשר , תורנויות , הפצה וכו' ) אבל זה לא הולך ,מפני שאתה עובד באותו השטח , שהוא כולו עדיין אגויסטי ,
אבל ,איפה שאתה צריך להתקרב לחברה , כדי להתכלל איתם , שהיא תשפיע עליך גדלות המורא ואחר כך גדלות הבורא ואתה צריך להכניע את עצמך כלפיהם - לזה אתה לא מסכים
אינדקס 