בס"ד
ישיבת מוצ"ש – ישיבה לחברים וירטואלים התומכים בלימוד והפצת חכמת הקבלה
בישיבה הוירטואלית שתתקיים בתוכנת טים ספיק ,(בחדר Hebrew
Speaking frends ) נבצע קריאה הכנה ודיון באמרותיהם של מקובלים ,
בנוסף נעלה על-נס את חשיבות החיבור – נא הכינו עצמכם והתנדבו לקחת חלק בה - לחיים לכולנו
ובהצלחה
הכנה* אנחנו רואים מכל הכתבים שהכול תלוי בעד כמה שמהר אנחנו גומרים את הכמות ואיכות היגיעה הנדרשת כדי לעבור מלא לשמה, לשמה. אפשר למשוך את זה לכמה גלגולים, אפשר לגמור את זה בחיים, ב20, 30 שנה, ואפשר לעשות את זה תוך חמש שנים, נו, עשר שנים. זאת אומרת, זה הכול תלוי באמת בכמה שאדם משקיע, ולא רק בכמות, אלא באיכות.
עד כמה שהוא משתדל שהכוונות שלו יהיו כמה שיותר קרובות לכוונות אמיתיות, כמה שהוא יכול לתאר לעצמו מהי כוונה אמיתית על מנת להשפיע, ללא לעצמו, למעלה מהרווחים שלו, מכול סוגי התועלת שהוא רוצה וחושב להוציא מזה, וכן הלאה.
אז כולו להשפעה לרצון הבורא, איך שיכול לתאר את הרצון הבורא בתוך הקבוצה, איך שמחפש לממש את זה בפועל. זאת אומרת, קיצור הזמן תלוי ביגיעה איכותית. וזה מה שחסר לנו, ותמיד אפשר להוסיף(חלק א ד65)
1.קטע לדיון*** מה זה חיבור?
אנחנו מדברים על המצב שאני מכניע את עצמי ורוצה להשפיע לחברים, ושאני רוצה לעזור להם בכל מה שהם הולכים להשיג. ואני רוצה להיות ככוח, כחומר, ככלי שמשרת למטרה שלהם. הם רוצים להגיע לדבקות בבורא? אני עוזר להם בהכל, בהכל. לא שאני רוצה להגיע, אני לא רוצה להגיע. אני רוצה לממש את הרצונות שלהם, עד כדי כך. נכלל ונעלם שם. זה נקרא חיבור. [חלק א, ד55]
שיר 
2. קטע לדיון*** איך הערבות מתבטאת בהרגשה שלי?
אנחנו צריכים להרגיש ערבות בזה שאנחנו כל הזמן חושבים על שלום הקבוצה. על אף אחד במיוחד אני לא חושב. אין אצלי מישהו מיוחד. יש לי אחד שזה נקרא "קבוצה" ורק עליה אני חושב. וכל הזנבות, שמישהו נופל, שמישהו כך או כך, אני כל הזמן חושב איך לחבר את זה. אתה יודע, זה כמו בצק, שכל הזמן רוצים לעשות אותו ככה.. עובדים עליו, שיהיה יותר צמוד. זאת העבודה שלנו. צמוד, זאת אומרת שלמרות כל המחשבות שאנחנו מגלים אותן כל הזמן. ואם אנחנו נעבוד טוב אנחנו כל הזמן נגלה מחשבות של פירוד. אנחנו משתדלים להיות מעליהן.{ חלק א ד'66}
3.שיר 4. קטע לדיון*** רק תדע, אם אתה נעלת את עצמך על מרכז החיבור, על החיבור, על עשירייה, כל מה שקורה לך בחיים, מדברים הגדולים וקטנים בכל מיני צורות, זה סך הכל כדי לחזק את הקשר שלך בחברה, שדרך הקשר שלך בחברה אתה תלך ותפתור את הבעיה הזאת חיצונית, אם אתה צריך לפתור אותה. תגיע אחר כך למצב שאתה פותר אותה רק בהתקשרות לקבוצה. כי אין שום סיבה אחרת למה שיקרה לנו משהו בחיים אם לא לחזק אותנו יחד. [חלק א, ד80]
שיר 5.קטע לדיון*** צריכה להיות הכנה בזה שכל הזמן בתת הכרה, ממש כאן, אני מרגיש ש"אין עוד מלבדו". אני פועל על הרקע הזה, זהו. אני יכול אפילו לצעוק ולעשות כל מיני דברים, לא חשוב. אבל יש לי יחד עם זה מחשבה, הרגשה פנימית כזאת שאני פועל על הרקע ש"אין עוד מלבדו". קודם כל, להתרגל לזה שזה הנתון הקבוע בחיים שלי.
ומה ש.. אמנם שאני לא יכול להגיב בצורה נכונה, אני לא יכול.. לזה אני צריך לבטל את עצמי. אם אין עוד מלבדו", אז מי אני, אז אני לא קיים. אז כל העבודה שלי זה רק לנטרל את הדמיון הזה שאני קיים, שאני עושה משהו, והכל לשייך לבורא. אז נגיד שאני עוד לא מסוגל לזה, ואפילו לעבוד בזה אני לא מסוגל ומתעייף וקשה והכל. אבל בכל זאת איכשהו "אין עוד מלבדו", הוא הופך להיות בשבילי נתון הקבוע, כזה מעורפל, אבל קיים. אנחנו צריכים להחזיק את זה בתוך הקבוצה כ.. איך להגיד, הבסיס המשותף. [חלק א, ד113]
שיר 6. קטע לדיון*** מה אני רואה בקבוצה בעצם שאני כלפי זה בודק את עצמי?
מה אתה רואה בקבוצה? את עצמך הרוחני. אין לך דמות ברוחניות חוץ מהקבוצה, איך שהיא נראית. אתה רואה קבוצה איך שהיא נראית, אתה לא רואה קבוצה, אתה רואה את הפרצוף שלך הרוחני, האם הוא רוחני או לא. אם לא, אז אין לך פרצוף. אם כן, אז אתה כבר רכשת את הפרצוף. קבוצה זה הפרצוף הרוחני שלך, זה כלי של נשמה.
שיר לסיום!!! שבוע מטרתי ומחובר לכולם!!!![/color]
אינדקס 