סיכום משיעור בוקר 11.09.2015 חלק א' ( מאמר "אתם נצבים היום כולכם" ) 20 דקות

"...המפורשים שואלים על מה שכתוב "אתם נצבים היום כלכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל", שמתחיל בלשון רבים "אתם", ומסיים בלשון יחיד "כל איש ישראל". הנה המחבר הספר "המאור ושמש" מתרץ, שבזה שאומר בלשון רבים ובלשון יחיד, מרמז בזה על ענין של אהבת חברים. שעל ידי זה שיש בכם "ראשיכם, שבטיכם, וכו'", ומכל מקום כל אחד אינו רואה אצלו יותר מעלה מכל איש ישראל, אלא כולם שוים, בזה שאין אחד מקטרג על השני. לכן גם מלמעלה גם כן מתנהגים כן במידה כנגד מידה. לכן מושפע למטה כל טוב.

הנה לפי דרכנו, שלומדים הכל על נושא אחד, יוצא הענין כך. האדם צריך לקבל על עצמו מלכות שמים "כשור לעול וכחמור למשא",..."


מלכות שמיים זה חיבור ולא דורשים מאיתנו יותר כלום . שליטה מלמעלה - זה נקרא ,אם אני מקבל את החוק ערבות ,זה נקרא מלכות שמיים


"...שהם בחינת מוחא וליבא. היינו שכל עבודתו של אדם צריכה להיות בעל מנת להשפיע.

ולפי זה נמצא, אם האדם עובד עבודתו בעל מנת להשפיע, ולא רוצה שום תמורה חזרה, אלא הוא רוצה רק לעבוד עבודת הקודש, ואינו מקוה שיתנו לו שום הוספה על מה שיש לו. היינו, ואינו רוצה אפילו שום הוספה בעבודה…"


אלא רק לדאוג לזולת בלבד , ומה הוא מקבל עבור זה ? - קרבה לבורא , גילוי של העולם שלו , העליון


"...היינו בזה שהוא מקבל איזה ידיעה, שהוא הולך על דרך הנכונה, שבטח שזה הוא תביעה צודקת, מכל מקום גם על זה הוא מוותר, משום שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות להאמין בה'...."


זאת אומרת ,שהרצון לקבל שלו לא יקבל שום פיצוי , עד כמה שהוא מסוגל לוותר על כל מני תמורות , אז ,בהתאם לזה ,הוא יותר עמוק , יותר גבוהה , נכנס לתוך העולם הרוחני


"...ומה שיש ביכולתו הוא עושה, והוא שמח בחלקו.

היינו אפילו שהוא מרגיש, שיש אנשים, שיש להם קצת הבנה בעבודת ה', והוא רואה, שהוא ריקן מכל. דהיינו שיש הרבה פעמים, שגם הוא מרגיש טעם בעבודה, ולפעמים הוא מרגיש, שהוא בבחינת "ראשיכם". זאת אומרת, שלפעמים הוא חושב, שעכשיו הוא בא לידי מדרגה, שעוד אין באפשרותו מציאות, שיוכל לרדת למצב של שפלות. שפירושו הוא, למצב, שאם הוא רוצה לעסוק בעבודת ה', הוא צריך לעשות מאמץ גדול להכריח את גופו…"


עבודת ה' נקראת "ואהבת לרעך כמוך" . לזה אנחנו צריכים להגיע ככלל גדול בתורה מכל העסק שלנו , כולל הכל . אין יותר שום דבר מה לעשות, אלא ,להגיע למצב הזה "ואהבת לרעך כמוך" . בזה אדם מגיע להשתוות עם כוח העליון ומתעלה מעל חיים ומות , נכלל בעולם העליון



"...שאז, מה שהוא עושה, הוא בכפיה, משום שאין לו שום חפץ בעבודה, אלא שהגוף רוצה רק במנוחה, שלא איכפת לו שום דבר.

אלא שאז הוא מרגיש, שהוא כבר בא לידי ידיעה ברורה, שאין דבר אחר בעולם, אלא לעסוק בעמ"נ להשפיע. ואז בטח שיש לו טעם בעבודה. ואז כשמסתכל על המצבים הקודמים שהיו לו, הוא לא יכול להבין עכשיו, כשהוא במצב עליה. לכן לפי כל החשבונות, הוא מחליט, שעכשיו כבר אין שום מציאות, שתהיה לו פעם ירידה…"


אנחנו מבינים ,שאנחנו מגיעים למצבים האלו לעט וזה לוקח חודשים ואפילו שנים , עד שאדם מתחיל לגלות את הפסיעות האלו, הפנימיות , מה שיש לו כלפי תכונת ההשפעה ובהתאם לזה ,בתוך תכונת ההשפעה , שמפתח כלפי הזולת ( בקבוצה , כי אי אפשר לעשות את זה בחוץ עם אנשים ,שלא שייכים לזה , שאין להם נטיה לזה ) ובתוך היחס הזה בינינו אנחנו מגלים את הכוח העליון בהנהגה , בהשגחה ואז אנחנו מבינים ,מה קורה בעולם, ויכולים ,אפילו ,להשפיע על זה , על כל התהליכים ,שאנחנו עוברים ( לעבור מדרך היסורים לדרך האור בהתפחות שלנו )


"...אבל לפעמים, אחר יום, או אחרי שעה, או אחר כמה דקות, הוא יורד למצב של שפלות. עד כדי כך, שהוא לא מרגיש על המקום, שנפל ממצב העליה שלו ל"עומקא דתהום רבה". אלא לפעמים, אחר שעה או שעתיים, פתאום הוא רואה, שנפל מרום המעלות. היינו ממה שהיה מקודם בטוח שהוא גבר בגברים,..."


יכול להתגבר על האגו שלו ולהיות מחובר עם החברים


"...הוא נמצא כמו כל איש ישראל, היינו כמו עמך…."


שהוא לא יכול להתחבר עם אחרים , הולך עם הטבע שלו , אגויסט הקטן


"...ומתחיל אז לחשוב עצות בנפשו, ומה עלי עכשיו לעשות, איך אני יכול להרים את עצמי שוב למצב של גדלות, שהיה לי…"


כי אחרת מה נשאר לו בחיים ? חיים הרגילים , שבזה גומר אותם כרגיל ,כמו כולם


"...אז האדם צריך ללכת על דרך האמת. היינו לומר, שמה שאני נמצא עכשיו בתכלית השפלות, זאת אומרת, שמשמים זרקו אותי בכוונה תחילה, בכדי שאני אדע, אם אני באמת רוצה לעבוד עבודת הקודש מטעם להשפיע, או שאני רוצה להיות עובד ה' מטעם שענין זה מספק לי יותר משאר דברים…"


שגם זו דרגה רוחנית , אי אפשר להגיד שלא -

אם אדם הולך לחיבור , מפני שהוא מרוויח מזה , אז , בכל זאת ,זה השלב הראשון , כאשר אנחנו לומדים ,שישנה היראה הראשונה , היראה השניה וכאשר מגיעים ליראה השלישית , שבכל זאת ,גם זה טוב ( גם להשפיע ע"מ לקבל ,בכל זאת, זו הדרך , שהתקופה הזאת נקראת לא לשמה ,אבל, גם התקדמות , אי אפשר לדלג על הקטע הזה בהתפתחות )



"...ואז, אם האדם יכול לומר, שאני רוצה עכשיו לעבוד בעל מנת להשפיע, ואין אני רוצה לעבוד עבודת הקודש בעמ"נ שאני אקבל איזה סיפוק בעבודה, אלא זה לבד מספיק לי, בזה שאני עובד עבודת הקודש כמו כל איש ישראל, שהולך להתפלל או ללמוד איזה שיעור בדף היומי, ואין לו זמן לחשוב אז על איזו כוונה הוא לומד או מתפלל, אלא הוא מקיים פשוט מעשה בלי שום כוונה מיוחדת,..."


כמו איש דתי רגיל


"...אז הוא נכנס שוב לעבודת הקודש, משום שהוא רוצה עכשיו להיות פשוט עובד ה' בלי שום תנאים מוקדמים…"


הוא מוכן לוותר על עצמו , זה כבר למעלה מזה . זאת אומרת, מסכים להיות בשפלות רק שיהיה לו אפשרי לעשות פעולות לחיבור


"...וזה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם". היינו, כל הפרטים שעבר עליכם, היינו כל המצבים שהיו לכם, מצבים של גדלות או מצבים פחות מגדלות, שהיה נחשב למצב של בינוני וכדומה, אתם לוקחים את כל הפרטים, ואין אתם מחשיבים מדרגה לגבי מדרגה, מטעם שלא חשובה לכם שום תמורה, אלא חשוב רק שעושים רצון ה',..."


זה נקרא, שנמצא בחסדים , בדרגת חפץ חסד ,כי אין לו שם שום הבדלים ( גדול , קטן זה רק לפי אור החכמה וכלפי החסדים אנחנו אומרים ,שאין שום הבדל במדרגות וההפך - הוא רוצה תמיד לבטל כל הבדל בין המצבים )


"...אלא חשוב רק שעושים רצון ה', שצוה לנו לעשות מצות וללמוד תורה, וזה אנו מקיימים,..."


לעשות מצוות נקרא ע"מ להשפיע , זאת אומרת ,פעולות השפעה שבסה"כ הם כולם מתחברות ל "ואהבת לרעך כמוך" ככלל גדול בתורה . זה מצוות ,מפני שרצון האגויסטי שלנו כולל בתוכו תרי"ג חלקים ,כאשר אנחנו מתקנים כל רצון האגויסטי הפרטי מתרי"ג הרצונות, זה נקרא ,שאנחנו עושים מצווה .

וע"י מה אנחנו יכולים לעשות ?

זה לא כמו שאדם בעולם שלנו בידיים , רגליים , בפה עושה מצוות , אלא , לתקן רצון אנחנו יכולים רק ע"י האור , שהוא ברא את הרצון ולכן אנחנו צריכים למשוך את האור . לכן ,כתוב "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין" ,כי מאור שבה מחזירו למוטב . אם אנחנו עוסקים ,כדי לתקן את האגו שלנו ,אז , כל פעם מגיע אלינו איזו הארה קטנה פרטית ומתקנת איזה רצון שלנו האגויסטי הפרטי , שנוכל ע"י כבר לעבוד ע"מ להשפיע ( להתחבר לאחרים ) . כך אנחנו מתקנים אחד אחד כל התרי"ג הרצונות האגויסטיות שלנו מלקבל ללהשפיע ומגיעים לכולל של כל התיקונים האלו וזה נקרא אהבה "ואהבת לרעך כמוך" ככלל



"...וזה אנו מקיימים, כמו כל איש ישראל הפשוט. היינו שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו, הוא חשוב אצלו, כמו שהיה חושב שנמצא במצב הגדלות. אז "ה' אלקיך כרת עמך היום".

זאת אומרת, שאז ה' כורת עמו ברית..."


אז ,נכנסים לקשר מיוחד עם כוח העליון ( הכללי ,שנקרא טבע או הבורא ) ,שיש לנו כבר קשר עמו הדדי , שנקרא ברית. זו דרגה מיוחדת , שממנה והלאה אנחנו נמצאים כבר בהתקשרות הדדית


"...היינו דוקא בזמן שהאדם מקבל את עבודתו יתברך בלי שום תנאים, אלא שמסכים לעבוד את עבודת הקודש בלי שום תמורה, שזה נקרא "כניעה ללא תנאי ",..."


קודש זה נקרא השפעה . עבודת הקודש היא בזה ,שמשתדלים לעשות פעולות השפעה לזולת דרך הבורא ואז מרגישים ממנו בחזרה אותו יחס


"...אז הקב"ה כורת עמו ברית.

שענין כריתת ברית, פירוש אאמו"ר זצ"ל, שבזמן ששני אנשים רואים, שהם אוהבים זה את זה, אז הם כורתים ברית ביניהם, שהם ישארו באהבתם לתמיד. ושאל, אם הם אוהבים זה את זה, ומבינים שאהבה לא תפסוק מהם, אם כן הברית הזה למה לי. ולשם מה הם עושים את הברית הזה, היינו לאיזו תועלת. זאת אומרת, מה הם מרויחים בזה שעשו ענין של כריתת ברית. אם זה סתם טקס או שזה לאיזו תועלת.

ואמר, שענין כריתת ברית הוא, שכמו שעכשיו הם מבינים, שכדאי להם, שכל אחד יאהב את השני, משום הסיבות שהם רואים עכשיו, שכל אחד מרגיש את השני, שהוא דואג רק לטובתו, אז הם כורתים ברית. שכמו שעכשיו אין לאף אחד שום טענות לחבירו, אחרת לא היו עושים כריתת ברית, אז הם אומרים אחד להשני, שכדאי לנו לעשות כריתת ברית אחד ולתמיד. היינו באם שיהיה חס ושלום מצב, שיהיו טענות אחד להשני, שאז כל אחד יזכור את הכריתת ברית, שעשו אז בזמן שאהבה היתה מגולה בין שניהם.

כמו כן עכשיו, שאף על פי שהם לא מרגישים את שיעור האהבה כמו שהיה אז, מכל מקום הם מעוררים את האהבה הישנה, ולא מסתכלים על המצב שבו הם נמצאים עכשיו, והם חוזרים לעשות טובות זה לזה…."


בעולם שלנו זה לא כל כך קיים , כי אין לנו איפה לאחסן את החיבור הזה ולכן אנחנו רואים ,עד כמה שאנחנו חותמים כל מני הסכמים, חוזים, בריתות - שום דבר לא מתקיים .

כאן מדובר על הקשר, שהוא מתקיים לעד .

ע"י מה ?

ע"י זה ,שיש איחסון בדרגה יותר עליונה רוחנית ולכן ,אנחנו תמיד יכולים למשוך משם את הכוח ולחזור לאותו הקשר ,כמו שהיה פעם , ברית


"...וזהו שמועיל את ענין כריתת ברית. היינו אפילו בזמן שאהבה שהיתה ביניהם, פג טעמה, אבל מטעם שעשו את הכריתת ברית, יש להם כח לחזור ולעורר את האהבה, שהיתה להם מהעבר, המאירה, ומכניסים זה שוב לתוך העתיד…"


זאת אומרת ,כמה שחוזרים לחידוש הברית , חידוש הקשר, כל הזמן דואגים ,שהוא יכנס לאיחסון , למדרגה יותר גבוהה , שמשם תמיד אנחנו יכולים לשאוף כוחות , לחדש אותו שוב ושוב , כי בכל רגע ורגע אנחנו משתנים ולכן ,מה שחתום לפני רגע ,ברגע הבא כבר לא קיים


שאלה : האם הברית היא רק בין שני אנשים ,או ,יכולה להיות גם בקבוצה ?

תשובה : קודם כל לא יכול להיות, ששני אנשים יכולים להתקשר ביניהם , כי זה רצונות , שרצונות עצמם לא מתקשרים , אלא ,רק ע"י הקשר שביניהם , שעושה האור .

גם אצלנו ,בעולם שלנו ,זה ככה , אמנם ,שאנחנו לא מודעים לזה , אבל ,לא יכול להיות ,כי סה"כ כל העולם כולל עולם שלנו - זה אותו העיקרון ( רצונות לקבל ) . רצונות לקבל לא יכולים להתקשר ביניהם . איך יתקשרו ?

אם אני רוצה זה ואתה רוצה משהו אחר וכל אחד לעצמו .

אלא, אם יש משהו משותף בינינו , שאנחנו מגיעים לזה והקשר הזה מגיע ע"י מאור , שאנחנו כלפיו מתחברים ( כבקו האמצעי ) ואז יש בינינו קשר בו ( תקרא לזה בורא , קבוצה , חיבור בין עשירייה ) ,אבל ,זה תמיד מחוצה לנו ( לא בך ולא בי ) , בינינו ,שהמושג הזה בינינו , שאנחנו כלפיו מתחברים , נקרא בורא

תודה לאון לחיים!!!!

תודה לאון