כתבי בעל הסולם | מאמר "הערבות"
1.
אולם הגמר של תיקון העולם, יהיה כשכולם יתאחדו בהשתוקקותם לבורא, והבורא יתגלה לכל אומות העולם באחדותו. ותתמלא הארץ בדעת ה', וינהרו אליו כל העמים.
לכן קיבלנו השתוקקות לגלות אותו, ולכן אנחנו מקיימים את מצוות "ואהבת לרעך", כחוק הכללי של הטבע. באיחוד בינינו אנחנו מכינים את היסוד להתעלות הרוחנית של כל האנושות, עד שהיא תקבל על עצמה את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדביקות בבורא.
וזה אמרו: עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, כלומר, כל אחד נותן את חלקו בתיקון העולם, ובכך הוא פועל בהתקדמות בסולם של אהבת זולתו בכל בני העולם בכללם. בעבודה זו מתבטאת כל צורת מתן השכר שהיא הדביקות בבורא.
ועל ידיכם יעברו ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף אל כל בני העולם, ויאחדו אותם לאחד שלם. וכל עוד שהאנושות עדיין אינה מוכנה להשתוקק לאהבה, אנחנו נותרים עם סגולה ומכינים עבורם את האפשרות להתעלות למטרת הבריאה.שאלה : איך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את העבודה שלנו : איך היא מתרחשת על ידינו ?
איך העולם מתעורר ע"י ?
איך אור העליון פועל ,שאנושות מתקרבת לעבודה הזאת ?
איך היא יכולה לקבל עבודה הזאת בצורה טבעית ע"י מאור שפועל , אור מקיף ולא כאור פנימי , הוא לא מורגש בעצמו כאור הפועל ?
איך השלבים האלו צריכים אנחנו לראות , אם אנחנו פועלים נכון בחיבור בינינו ?
נגיד , שמעכשיו אנחנו כן נמצאים בעוצמת החיבור בינינו כזה ,שאור מתחיל לפעול דרכנו לכל העולם .
איך הוא מסדר אותנו , איך הוא מסדר אותם , שאנחנו נרגיש את זה בפועל ?
איך אנחנו מרגישים את זה בפועל ,אז , לפי דרגות עביות , לפי חלקות שבעם ישראל ,בכל המערכת ?
איך היא ( אנושות ) מתפעלת , כאשר השגנו דרגה ראשונה אחרי השבירה , כל הגלויות פעם הראשונה קבוצה הופכת להיות ללי-ראש בעצמה ,כלפי כל האנושות ואור העליון ,שצריך לתקן את כל הכלים ,מתחיל את העבודה שלו ?
שאלה : בעבודה הזאת אנחנו צריכים להיות יותר גבוהים מכולם ויותר נמוכים מכולם , איך אנחנו מסדרים את עצמנו כך ?
במה אנחנו צריכים להיות גדולים , גבוהים , חזקים מכולם ובמה אנחנו צריכים להיות יותר שפלים מכולם ?
שאלה : איך אנחנו נצטרך להתכלל עם העביות של החוגים , עיגולים , חלקים של האנושות יותר ויותר רחוקים מאיתנו , יותר עבים , יותר גסים ,כדי להיות עוד יותר מרוכזים בינינו ולהביא להם מאור המחזיר למוטב ?
איך אנחנו נצטרך להתכלל עם חלקי אנושות הגסים יותר ויותר , לפי דרגות העביות שיתגלו , כדי להביא להם מאור המחזיר למוטב ?
שוודאי ,שכל עביות היא חייבת להגיע לראש , כדי שנעשה זיווג עם האור העליון ,דווקא על עביות הגדולה ,שמקבלים מהגוף . זו הכוונה ,שצריכה להיות גם עכשיו בנו , אם אנחנו יוצאים לשמור על הגנים ,אז ,אנחנו צריכים להתכלל עם החסרונות שלהם , בעיות שלהם ,ממש להרגיש אותם ,
אבל ,אחר כך לעשות את העבודה בתוכנו על הרצונות , עביות , השתוקקות שלהם בכוונה ,שאנחנו בחיבור בינינו נתגבר ונביא להם מאור . זו הפעולה האמיתית , הפנימית הנכונה .
בואו נתאר ,איך אנחנו יכולים את זה לבצע ?
כבר מתקדמים לישום האמיתי , במצבנו :
איך נכללים מרצונות ?
מה זה עושה בנו ?
איזה קשר בתוכנו אנחנו מרגישים החדש , דווקא , על פני רצונות האלו ?
איך אנחנו מעבירים להם את העבודה שלנו ?
איך שזה משפיע עליהם כתוצאה ?
זה .אולי .לא מובן .כאשר אנחנו לומדים , אבל .כל העבודה היא בראש הפרצוף , הכל במחשבה יתבררו ומה שיש בראש מתפשט בגוף
כתבי בעל הסולם | ששים רבוא נשמות
2.
אמרו, שיש ששים רבוא נשמות. אבל איך אפשר שהרוחני יתחלק לחלקים, אם מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה"ר.
באמת אין בעולם יותר מנשמה אחת ויחידה. ואותה נשמה מצויה בכל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח האגואיזם של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובמידת תיקונו, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו.שאלה : איך זה קורה , שהדבר הרוחני ,שלא מתחלק , פתאום מורגש בנו , מי אנחנו , כלא מובן , שאנחנו נפרדים זה מזה , מנוגדים זה מזה ?
איך זה ,שאותו רוחני גם נשאר בצורה ,כמו שהוא וגם יוצא ממנו משהו ,שזה הפוך ממנו ?
שהוא ,פתאום ,מתחלק לאין סוף חלקים , מנוגדים בטבע הפוך ממה שהיה קודם , איך זה קורה ? האם זה קורה , קורה בדמיון שלנו , אז ,אנחנו צריכים לתקן שמיון בלבד ?
מה קרה כאן , שזה נקרא התחלקות של נשמה אחת לששים רבוא נשמות ועוד ועוד חלקים שלהם ?
שאלה : בעל הסולם כותב ,שישנה נשמה אחת ואותה כולנו צריכים להשיג , שזה המצב האמיתי שלנו , מצב הרוחני , נצחי ושלם .
איך אנחנו יכולים להפיץ את הידיעה הזאת לכולם ?
שאז יהיה ברור לכולם ,שאין ברירה וחייבים להתחבר , שחייבים להגיע לגילוי של אותה נשמה אחת לכולנו ובזה מממשים ואהבת רעך כמוך ובכלל , כל ההתעלות מעל האגו חייב כך להתממש , כי אחרת ,אתה לא מגלה את הנשמה שלך ?
העיקרון הזה, שישנה נשמה אחת לכולם ,הוא כבר מחייב את כל היתר , כי זו עובדה מערכתית , שיש מקום אחד ,שאנחנו צריכים שם כולנו להתכלל .
איך אנחנו מביאים ( באיזו צורה רגשית , אולי גם כן שכלתנית ) לידיעת הציבור שישנה רק נשמה אחת .?
שכולם מדברים על נשמה , להגיע לנשמה , לגלות נשמה , אז , איך אפשר להביא את זה להם ?
כי בזה אנחנו פוטרים כל היתר הסברים : צריכים להיות בערבות , חיבור וכו' ,כי הכל נובע מזה ,שיש רק מקום אחד , נשמה אחת , שהיא מחייבת אותנו לחיבור .
תנו עצות
שאנחנו לא מדברים על בואו נתחבר , אלא , רק מסבירים ,שיש נשמה אחת , אם אתה רוצה להשיג אותה ,בבקשה , כל היתר זה התנאים
כתבי בעל הסולם | אגרת 13
5.
ללא ידיעת הבורא בעת ההסתרה, אי אפשר להגיע לגילוי. והרגשת ההסתרה בעצמה היא סבת הגילוי. וכל העיקר הוא להגיע לרצון אמיתי לגלוי הבורא…"שאלה : מה זה נקרא הסתרה אמיתית ,שהיא הכנה לגילוי ?
איזה מצב יקרה הסתרה אמיתית , כי הכנה לגילוי , שעד שאנחנו לא מגיעים , לא משיגים את זה , אנחנו לא מגיעים לגילוי ?
מה אנחנו צריכים לגלות , שזה נסתר מאיתנו ,ואז ,נקרא ,שאנחנו נמצאים בהסתרה ?
הסתרה צריכה לתת לנו כל הידיעה על הבורא , רק הפוכה , כמו חותמת , חותם ונחתם . איך אנחנו מגלים עכשיו את הנחתם הזה בדיוק , שאז יתגלה החותם ?
אחרת זה לא נקרא הסתרה .
מה חסר לנו בנחתם בהסתרה , שיתגלה החותם , אם כל הפרטים ,בעצם ,ישנם כבר בגלות , בהסתרה ?
"...והמצטער מודיע צערו. ואין צורך בהודעה אחרת, ואי אפשר לו להסתיר את צערו במצב ההסתרה. אבל אתם דוחים את השגת הרצון השלם, מהיום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ…"שאלה : למה זה קורה , אנחנו לא כל כך רוצים כרגע שיתגלה ?
תמיד אנחנו חושבים עוד מעט . למה נולד בנו כזה יחס לגילוי , שעוד מעט ,אבל ,לא כרגע , שמייד עכשיו זה קורה ולא שנייה אפילו קדימה , כי שניה או עשר שנים זה אותו דבר .
איך אנחנו מבטלים את היחס הזה לגילוי , שיקרה בעוד ולא מייד ?
זה גם ,לפי אותו העיקרון ,כאשר אני יצא מעצמי לתוך החברים , שם אני משתדל , שם אני מוצא , כאשר אני נכלל עם אחרים ,אז ,מושג הזמן ,כמו מושג המקום , הרצון שלי הופך להיות לרצון הכללי , של כולם ולכן מושג הזמן מתבטל ואז אני מוכן שם , בהתכללות שלי בהם לקבל גילוי מייד , אחרת לא . זמן , תנועה מקום הם מתבטלים ביציאה מעצמי אל תוך הקבוצה
"...ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו.
וזה התהוה לכם מסבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת חברים. למרות שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה נפלאה זו להשלים כל מחסורכם. ואם לא תוכלו לעלות השמימה, הלא נתתי לפניכם מהלכים בארץ. ולמה לא הוספתם בעבודה זו כלל?
ומלבד מהסגולה הגדולה הטמונה בזה, שאין לי לפרשו. היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מכם, ובאספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי שכמות ניצוצי הקדושה הזאת תספיק כדי לנבות לכולכם קומה של קדושה חשובה מאד. והעיקר בעבודה זו – להתאמץ לראות מעלות החברים, ולא חסרונם. ואז יש מקום לשאלה: "האם אתם מצפים לישועה?"..." כי ישועה היא צריכה להיות לפי הכלים ,בהתכללות כולם בכולם ,בצורה השלמה , זאת הישועה מצד הכלי ואז הכלי יהיה מותאם לאור .
העיקר בשבלנו להרגיש בפנים , שאהבת רעך כמוך , זאת אומרת, חיבור השלם ,זה ,באמת ,כלל גדול של התורה , של התיקון ואין חוץ מזה שום דבר . לכן ,כל פעם בלהתקרב לאהבת רעך כמוך , בשלבים , אנחנו חייבים לדאוג ,שהרגשת הגלות היא תהיה ,דווקא, בחוסר ( לא בורא כי אני לא יודע מי זה הבורא ) שלמות החיבור , כל פעם , לכן ,אות א' אלופו של העולם, היא מסמלת לנו , כמו שאנחנו לומדים ,חיבור הנכון בין "גלגלתא ועיניים" ו"אח"פ" ובלחסון עומד הפרסא , שמחברת ביניהם