קטע משיעור בוקר 05.09.2016 חלק א' ( הכנה לכנס , שיעור 3: החיים במערכת חוקי הטבע – מ"אני" ל"אנחנו" ל"בורא" ) , פסוקים
Leiderman Leon-Nahum·5 سبتمبر، 2016
המערכת מסודרת בצורה כזאת, שאדם צריך להגיע מהשבירה הכי גדולה , שהיא הכנה להתפתחות שלנו , שנעשתה לפנינו , שאנחנו כבר כתוצאה משבירת המנגנון מערכת , שנקראת אדם , חלקים ממנה .
על החלקים האלו ממערכת הרוחנית יש איזו התלבשות של הגופים שלנו הגשמיים ואנחנו חיים במין שילוב כזה : של הגוף הפיזי , הגשמי , של דרגת החי עם הפנימיות שבו , שילוב ,שהוא חלק מאותו מנגנון הרוחני .
ובדואליות כזאת אנחנו קיימים ויחס בין שני חלקים הוא מעורר בנו כל מיני מצבים מאוד לא מובנים , שונים , זרים , מוזרים . הכוח העליון פועל על שני חלקים האלו ומפתח אותם , כדי להביא אותנו מדרגת החוסר קיום הרוחני ,שזה נקרא באמת , בינתיים ,שאנחנו לא מתחברים בינינו ,אז ,כל אחד מאתנו נקרא מת מבחינה רוחנית ורק מין חיות הגשמית , נדמה לנו ,שהיא קיימת ואנחנו קיימים בה , בעולם המדומה הזה , בה אנחנו קיימים .
וכדי להביא אותנו . להבנה , השגה , הכרה של מציאות האמתית ולא רק להבנה השגה של מציאות האמתית ,אלא, גם כן להכרה מלאה , זאת אומרת ,להיות כמוהה ולא רק כמוהה ,אלא ,להיות באותו גובה , כמו שהכוח העליון ממש במלוא , אז , אנחנו צריכים לעשות פעולות מיוחדות . חלק מהפעולות עוברות עלינו בצורה ,שזה לא תלוי בנו ( שזה בדרגות דומם , צומח , חי ) ,ורק בשלב התפתחות המדבר , בני אדם , אז, אנחנו מתעוררים כבר מהחלק הפנימי הזה , מהשבור , מהנשמה ומתחילים להתפתח מזה .
ולכן ,דרך שלנו היא להתקרב לאט ,לאט לאותו מצב השלם , שהוא כמטרה ואנחנו צריכים בשביל זה להשתמש בגוף שלנו , בעולם שלנו כאמצעי . לכן ,כדי לתקן את הנשמה , אנחנו משתמשים בגוף ובעולם הזה , שבו אנחנו קיימים , שדרך פעולות ,שבגופים שלנו , בהתחברות בינינו , בכל העולם ,שאנחנו משתמשים , בכל הדברים ,שיש לנו בעולם הזה ( אוכל , מין , משפחה , כסף כבוד , מושכלות ) ,כל אלו נטיות , רצונות שבנו , אם אנחנו משתמשים בהם ,אנחנו בזה ,בעצם ,מעוררים האור העליון .
שזה באמת פלא , מהו הקשר בין הגוף הזה , הבהמה לכל דבר ממש , למה שאני יכול ע"י לעשות כל מיני פעולות לחיבור , ברצון הגשמי ? מה יש בזה ? אבל ,כך בנויה מערכת , שאפילו ע"י פעולות הגשמיות לגמרי , כאשר אני מתחבר , מחבק אותו , אוכל אתו יחד , עושה פעולות הפצה ,שאנחנו מפזרים ידיעות לאחרים , שהם גם כן ,בעצם ,כבהמות נדמו ובכל זאת ע"י זה אנחנו מעוררים אור המקיף , כוח ,שפועל עלינו ומתחיל לטפל בנו במהירות בהתאם למאמץ שלנו .
וזה מאוד מיוחד , קשה לתאר אותו , אבל ,שימו לב שהנשמה שלנו , אפילו שבורה - היא פנימית , הסביבה ,כמין עטפה כדורית כזאת , יש לנו גוף החומרי עם העולם החומרי , ,מה שנדמה לנו , נראה לנו , לא חשוב ,אבל הוא קיים , אנחנו משתמשים בדברים כאלו , אמנם ,שלפי רוחניות הם לא קיימים , אבל ,בינתיים בשקר ,כאשר אנחנו קיימים גם זה קיים ואחר כך סביב זה כבר כוח העליון ,שממנו אנחנו יכולים להזמין עלינו , המאור המחזיר למוטב , אור מקיף , שאור המקיף הזה הוא מאוד מיוחד, הוא פועל עלינו , אפילו ,שאנחנו לא ראויים , לא שווים , כנגד חוק השתוות הצורה , אפילו בהופכיות לחוק השתוות הצורה פועל אור המקיף הזה . אני רוצה לעצמי להתקדם , בכוח שלעצמי , אני רוצה להיות גדול , אני רוצה להיות יותר מהחבר שלי , יותר חכם , יותר מוצלח , אני עושה כאילו חיבור עמו , כאילו שווה לו ואפילו פחות ממנו .
וכאשר אני עושה כאלו פעולות מלאכותיות , חיצוניות ,אמנם שבפנים זה הפוך ( אני רוצה לשלוט ולהיות יחיד בעולם ובכלל ,לא לחשוב, על אף אחד ) , אבל , לפי פעולות חיצוניות שלי האור המקיף הזה עובד , פועל ממש כנגד השקר שבנו יש שקר ,כביכול ,ממערכת הזאת העליונה והאור מאיר ,כאילו שהוא לא לוקח בחשבון את השקר שלי , אלא , מתייחס אלי כאילו אני צדיק ורוצה להיות מתוקן וכו' . לכן ,אנחנו צריכים להתייחס נכון לכל המנגנון הזה ,שנמצא סביבנו , עד כמה שהוא מסודר יפה ,כנגד השקר שלנו ועם האור המקיף ובאמת להבין את הדברים האלו ולהשתמש בהם נכון בצורה בוגרת , נכונה : לא שאנחנו משקרים , אנחנו יודעים ,שאנחנו משקרים , לא שאנחנו מתעצלים וכו' להתייחס נכון בצורה בוגרת , בהבנה לכל הטעויות שלנו , כל השקרים שלנו , לכל הטבע הזה .
ועד כמה בהבנה לזה ולא להסתיר את זה אנחנו צריכים ,כנגד זה לעבוד. זהו "אשר ברא אלוקים לעשות " . לכן ,ההתקדמות שלנו , אנחנו משתדלים ,שהיא תהיה מנקודה שבלב , השבורה הזאת הפנימית , השבורה ,מפני שהיא משתוקקת למטרה לא בצורה נכונה ( היא רוצה לבוא ולשלוט , לעשות ולהיות וגבוה ) ולא שהיא רוצה לשרת , להתחבר ולהיות תחת כולם בסביבה , שוב, המנגנון הזה החומרי , העולם הזה , איך שאנחנו משתמשים בו וכל השקר שבו בצורה נכונה , מקבלים בחשבון כל הנטיות שבנו , הטבע שלנו הרע ומשתדלים להביא את עצמנו לאמת קודם כל , לראות את השקר שבנו , לראות את הטבע עצמו ,לא לעשות מעצמנו צדיקים ולהשתדל לא לשקר לעצמנו , כי זה מאוד מעריך את התיקון .
לכן ,הנקודה המיוחדת בשיעור הזה היא נקודת האמת ,שאנחנו צריכים לפתוח עיניים על המציאות ולראות אותה ,כמה שיותר בצורה אמתית : אני - אנחנו - הבורא , איך שהכל מסודר ,כדי להגיע לדבקות .
"...1) סיבה אחת, שנעשתה למקור לכל המכאובים והייסורים, שאנו סובלים, ולכל הזדונות והשגגות, שאנו נכשלים ובאים בהם... שיחד עם זה, מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, נפטרים תיכף מכל צער ומכל מכאוב... הסיבה המקורית ההיא, אינה אחרת, אלא מיעוט ההבנה שלנו, בהשגחת הבורא על בריותיו, שאין אנו מבינים אותו כראוי... הרי לעיניך, שבעולמנו, לא חסר לנו, אלא השגחה גלויה. …"
"...2) השגחת הבורא על המציאות, שברא, אינו אלא בדמות של "השגחה מטרתית". מבלי לקחת כלל בחשבון, את סדר השלבים של ההתפתחות. כי אדרבה, דרכם - לרמאות אותנו ולהעתיק עינינו, מלהבין את תכליתם, בהיותם תמיד במצב ההפכי אל גמר מלאכתם.ועל דברים כאלה אנו אומרים: "אין חכם כבעל נסיון". כי רק בעל הנסיון, שיש לו ההזדמנות, לראות את הבריה, בכל מצבי התפתחותה, עד ביאתה לשלימותה, הוא יכול להרגיע את הרוחות - שלא לפחד כלל, מכל אותן התמונות המקולקלות, שהבריה אוחזת בהן במצבי התפתחות, רק להאמין בגמר בישולה היפה... הרי שה' משפיע לבריותיו, תמיד רק טוב בלבד. אלא, שהטוב הזה, מושגח הימנו, בדרך השגחה מטרתית.
(בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה)..."
"...3) יש לה' נחת רוח שבריותיו בוראים ומחדשים דוגמתו. אשר כל כוח החידוש וההתפתחות שלנו, אינו חידוש באמת, אלא מין התחקות יש כאן. ועד כמה שההתחקות מתאימה עם מלאכת הטבע - באותו שיעור נמדד שיעור התפתחותנו.
(בעל הסולם, סוד העיבור – לידה) …"
"...4) כתוב "מלוא כל הארץ כבודו", כמו שכתוב בזוהר הקדוש, "אין מקום פנוי ממנו". וזה שלא מרגישים הוא מטעם שחסר לנו כלי הרגשה.כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות העולם, ומטרם שהייתה לנו מכונת קליטה, לא היינו מרגישים את הקולות, אף על פי שהיו במציאות.כמו כן יכולים להבין ש"אין מקום פנוי ממנו", אלא למכונת הקליטה אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקרא בחינת דבקות והשתוות הצורה, שהוא רצון להשפיע. וכשיש לנו מכונה הזו אזי תכף נרגיש, שאין מקום פנוי ממנו, אלא "מלוא כל הארץ כבודו".
( הרב"ש, דרגות הסולם, ממעשיך היכרנוך)..."
"...5) כתוב: "כל מעשיך יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו, שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך.שאז תבוא להשואת הצורה עם השמים: מה הוא ית', כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה, כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך, שזו היא הדביקות השלימה.
(בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)..."
"...6) בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת ה' ובהשפעת נחת רוח לה'. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו. (בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות")..."
"...7) בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדביקות, שהוא השואת הצורה ליוצרה. אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לה' והשפעה לבריות. (כתבי בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה)..."
"...
ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. (כתבי בעל הסולם, אגרת ד')..."
"...9) עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע"י האחדות... ודווקא ע"י זה שכל אחד ערב בעד חברו, שהוא בחינת אחדות, ע"י זה דווקא יכולים לקיים את התורה... כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות. (ליקוטי הלכות, חשן משפט הלכות עָרֵב)..."
"...10) האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא נענה מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, ונמצא זה פועל לזה חפצו, וזה לזה, עד שכולם נענים.
("נועם אלימלך", ליקוטי שושנה)..."
"...11) העיקר של אסיפה שיהיו כולם באחדות אחד ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד למצוא את ה', שבכל עשרה השכינה שורה, ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה, וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו... ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה... ה' מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ונפתח להם ממילא כל הישועות וכל הברכות... ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל.
(רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, מאור ושמש, פרשת ויחי) …"
אינדקס