קטע משיעור בוקר 06.09.2016 חלק א' ( הכנה לכנס , שיעור 4: עתיד החברה תלוי רק בנו! ) , פסוקים מהשיעור
Leiderman Leon-Nahum·6 سبتمبر، 2016
אנחנו ממשיכים הכנה לכנס אירופה 2016 , כנס פראג ,יש היום שיעור רביעי , עתיד החברה תלוי רק בי . סה"כ כל השיעורים שלנו הם מכוונים לבנות בסה"כ קבוצה חזקה ,גדולה ,ככל האפשר ,אירופאית בתמיכה של כל היתר הקבוצות מכל היבשות , שנוכל להתקדם יפה ונכון באירופה ,במיוחד ,ולרכז שם כוח הרוחני , שיוכל להתמודד עם כל אותו כוח הרע ,שמצטבר ומביא למשבר באירופה , משבר רב גווני ,ואנחנו יודעים ומסוגלים ,ובטוחים, שאפשר להפוך את הרע לטוב ,כי אחרת לא היו מגלים את הרע כוחות העליונים ,אלא ,כדי שאנחנו נתקן אותו , נגלה אותו מדרגה הגשמית לדרגה הרוחנית , שלא עניין של הרע הוא צריך להיות במישור הגשמי , אלא ,אנחנו חייבים להפוך אותו לטוב ,דווקא ,ע"י עבודה שלנו , שהרע הזה ישמש לנו כקרש קפיצה , כעזר כנגדו , כדי שאנחנו נוכל להגיע לכוחות הטובים , כוחות של חיבור , עד כדי להגיע לכוח האהבה שבינינו .
כל זה אנחנו צריכים להבין שבא אף ורק מאין עוד מלבדו ואין שום סיבה אחרת בתכנית הבורא ,אלא ,לקרב אנושות אליו . ולכן ,אנחנו כך צריכים לראות את המצבים ,שמתגלים , גם בצורה פרטית וגם הצורה כללית בכל העולם ובמיוחד באירופה , במיוחד בקבוצות שלנו שם . לכן ,בחיבור שלנו , במחשבה נכונה , בכוונה נכונה אנחנו כן נוכל להפוך את כל הדברים האלה הרעים לטוב , כי זאת הסיבה ,שהם מתגלים , למטרה הזאת הם מתגלים המצבים הרעים האלו ואז להפוך משבר ללידה של קומה חדשה .
לכן ,העיקר בשבלינו זה להצטייד בביטחון , בכוח , ביחס ,למה שעומד לפנינו , שזה הכל מתגלה ,כדי שנעבוד , כדי שמכוחות הרעים האלו נדע ,איך להפוך אותם לכוח הטוב , שההיפוך הזה נעשה ע"י מאור המחזיר למוטב , אבל ,הרע חייב להתגלות . הוא מביא לנו את העצמאות , שאנחנו מרגישים את עצמנו ,שלא שייכים לרוחניות , לבורא , בכלל לכל התהליך . כך הרע מביא לנו נקודת העצמאות , הריחוק , ממש הופכיות מהבורא ואחר כך אנחנו למעלה מזה , אנחנו לא הורסים את הנקודה הזאת הרחוקה מהבורא ,אלא ,אנחנו על פנייה בונים את הגשר ,שנקרא הכוונה ,שנוכל להשפיע , להידמות לבורא ויוצא ,שהטבע שלנו נמצא הפוך מהבורא ( שבראתי יצר הרע ) ומצד השני ע"י הכוונה אנחנו יכולים לקשור אותו עם הבורא .
,אז ,הכוונה ע"מ להשפיע זה ,בעצם, אותו חוט אותו גשר ,שמקשר אותנו עם הבורא . ובאמת יוצא ,שהמרחק בינינו, לפי טבעינו ,הוא אין סופי ( יש מאין ) והכוונה ,שאנחנו מייצבים בינינו ,היא מקרבת אותנו עד כדי ,שנהיה דבקים זה בזה . צריכים לראות צורה הזאת תמיד לפנינו ,כדי לא להתבלבל , שהרצון לקבל הוא נשאר , הוא כל הזמן עוד גודל ומראה לנו כל מיני צורות הפוכות מהבורא ומחליש אותנו , ומאוד מאוד ,כביכול ,מפריע לנו .
אבל ,אם אנחנו מבינים ,שכל הצורות האלו , הם מתגלים כדי שאנחנו נבנה מעליהן ,דווקא ,קשר עם הבורא בכוונה ע"מ להשפיע ולהשתמש בכל הצורות ההפוכות האלו, אז ,אנחנו מתייחסים נכון לנתונים : שמלמעלה מהבורא אנחנו מקבלים רצון לקבל יותר ויותר גדול והיכולת לעבוד עמו ע"מ להשפיע בכוונה יותר ויותר גדולה . והכל זה מגיע ממנו , כדי לבנות אדם העצמאי מצד אחד ודומה לאלוקים מצד השני .
זאת העבודה ואותה אנחנו צריכים לעשות . לכן , דווקא ,עתיד של אירופה ( עכשיו אנחנו מדברים עליה ) היא תלויה בנו : איך אנחנו יכלים לראות בכל ,מה שקורה שם ,את הצורה הנכונה לעבודה , לא לבכות ,שזה בא לנו מהבורא בצורה קשה , שלא מסוגלים , לא יכולים , שזה לא נכון שנעשה , אלא , אנחנו יכולים לעשות ביקורת על כל מה שיש שם , כדי יותר להבין את הרע שנמצא , שמתגלה . אבל ,בעצם הכל זה בא ומתגלה ע"י האור העליון , שמראה לנו יותר יותר שבירה , תוצאות מהחטא עץ הדעת מצד אחד ומצד השני אנחנו צריכים לראות ,שאם זה כך , אז ,אנחנו בהתאם לזה צריכים לדרוש הכוונה ,שמביאה לנו מאור המחזיר למוטב , שהוא לא יימחק את ההפרעות בשום פנים ואופן ( זה חייב להישאר ועוד יגדל ) ,אלא ,המאור המחזיר למוטב ייתן לנו על פני הרע הזה לראות את הרע הזה כעזר כנגדו , שאנחנו ע"י יכולים להתקרב לבורא ואז אנחנו מכל הרע הזה עושים קרבן , מתקרבים לטוב , כל הגשמיות שלנו נוכל להפוך להתקרבות לקרבן , להיות יותר קרובים לבורא ..
לכן ,העתיד שלנו , העבודה שלנו הנכונה היא לאתר כולנו יחד , שכל הרע ,שמגיע ומתגלה באירופה , לא חשוב באיזה צורות , איזה דברים ( או זה המאגרים , התפרצויות למיניהן , חוסר עבודה , בלבולים , הרבה הפרעות שונות ) זה לא חשוב לנו כל כך , אלא ,חשוב לנו לשייך את זה לכוח העליון , שזה "אין עוד מלבדו" כדי לקדם את האנושות ללידה החדשה - זה מצדאחד , ומצד השני זה אנחנו : איך אנחנו מתייחסים לכל מה שנעשה בצורה ,שהתגובה שלנו היא צריכה להיות רק כזאת -להתחבר יחד , כדי לפנות לבורא , לדרוש ממנו המאור המחזיר למוטב , מתוך זה ,דווקא, שאנחנו מרגישים שבירה , משבר , חוסר חיבור ,איך שזה משפיע על כל החברים שלנו באירופה ואיך אנחנו ,כאשר מתחברים אליהם ,גם כן מרגישים את הניתוק הזה הפנימי וחוסר חיבור וייחוד .
וכל הדברים האלו אנחנו פונים יחד כולנו לכוח העליון - להביא לנו את כוחו , כוח שלו זה כוח יחוד , חיבור ,כאשר משפיע עלינו מרחוק ( שאנחנו רואים רק את תוצאה ולא השפעה שלו עצמה ) ,שאנחנו מתחילים להרגיש את התמונה יותר ברורה ,במה שקורה בשטח , סיבה למה שקורה ,ושינוים בנו בהבנת העניין וגם כן בשטח עצמו . לא שאנחנו צריכים לעשות שם משהו ,אלא ,"ה' יגמור בעדי " גם כן האור העליון התחיל לעשות שינויים בכל השטח של היבשת הזאת . יכול להיות ,שאנחנו נצטרך לזה איזה מעשים , הפצה ,אבל ,העיקר זו עבודת ה' .
עבודה שלנו זה לעלות מ"ן וזה ,מה שאנחנו רוצים לעשות כולנו , כל הכלי העולמי בני ברוך , במיוחד דרך חברים שלנו באירופה ולהיות בטוחים ,שעתיד ,העניין הוא תלוי רק בנו .
"...1) אל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שווים, כב' טפות מים. וכל שנוהג בַּכְּלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכּלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מידתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה את הכלל כולו.
(בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ס"ח) …"
"...2) כל בעלי חיים נסמכים על הטבע לגמרי, ואינם מסוגלים לקדם במשהו את הטבע, ולעזור לעצמם בלעדיה. לא כן האדם, המחונן בכח מחשבי, שבסגולת הכח הזה הוא הולך ומשתחרר מחבלי הטבע ומקדם אותו. דרכו להתחקות אחר מלאכת הטבע, ולעשות את מלאכתו כמותה. הוא אינו מחכה לקבל אפרוחים מידי הטבע, עד שתבא התרנגולת ותחמם הבצים. הוא עושה לו מכונה, המחממת הבצים ומולידה לו אפרוחים, כמו התרנגולת הטבעית.ואם הוא עושה זה בדברים פרטים, כל שכן שיעשה זה בדבר התפתחות כלל האנושיות. ולא יסמוך עצמו על הכוחות המתרוצצים זה עם זה, ולהעשות בעצמו אוביקט בהתנגחותם. אלא שיקדם את הטבע, ויתחקה היטב על מלאכתו בהתפתחות הזה. ויסדר לו טכסיס נוח וטוב, שיביא הקץ המאושר בפחות זמן ובפחות יסורים.
(בעל הסולם, האמה)..."
"...5) עניין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא עניין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שעניין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים.
(רב"ש א', מה לדרוש מאסיפת חברים)..."
"...6) כל אחד מוכרח לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי בזה הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.
(רב"ש א', בענין אהבת חברים)..."
"...7) מוטל על כל אחד, שיחשבו עם מה הוא יכול לעשות מצב רוח טוב להשני... יוצא, שכל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות.וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.
(רב"ש א', מה לדרוש מאסיפת חברים)..."
"...
אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דווקא מעלת חברו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חיסרון אצל חברו, סימן הוא, לא שהחיסרון הוא אצל חברו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חברו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחברו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך.
(רב"ש א', סדר ישיבת החברה - א')..."
"...9) בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחברו מזלזל בו... והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד... לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא" [התעוררות מלמטה], ונותנים לו מלמעלה כוח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים, בלי יוצא מהכלל. וזה נקרא: "קנה לך חבר", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת.
(רב"ש א', מה לדרוש מאסיפת חברים)..."
"...10) מה יכולים לעשות שכל אחד ואחד מרגיש בעצמו שיש לו לב אבן לגבי הרגשת חברו?העצה היא פשוטה מאד, כי הטבע באש הוא שכששוחקים אבן באבן יוצאת אש... אזי על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד.ובו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו בחינת שמחה ותענוג... כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו, כי תמיד הוא יודע שרק הוא לבדו דואג עבור שלומו וטובתו, אבל ברגע שמגלה שחברו דואג עבורו זה מעורר בו שמחה שאין לשערה, וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו.
(רב"ש ב', אגרת מ')..."
"...11) משל לשנים שבאו בספינה, והיה אחד קודח תחתיו, גער בו חבירו, למה אתה קודח, ואותו שוטה ענה לו, מה איכפת לך, הלא תחתי אני קודח, כי באמת מקלקל היחיד יופי כל הדמות... וזה סוד תפילה בציבור, שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו... כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו.
(בעל הסולם, פרי חכם על התורה, לא עת האסף המקנה)..."
"...12) אתה צריך לעמוד על המשמר לעורר את האהבה בלב החברים... כידוע לך מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, שמבין אדם לחבירו לומדים איך להתנהג בבחינת בין אדם למקום.כי אור העליון הוא בבחינת מנוחה המוחלטת, וצריכים תמיד לעורר את האהבה... ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה... עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה... ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו.
(רב"ש ב', אגרת כ"ד)..."
"...13) "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני"... האדם צריך לעשות כל עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי". שאין מי שיכול להושיע לו, אלא "בפיך ובלבבך לעשותו". זאת אומרת, בחינת שכר ועונש. אבל בינו לבין עצמו, זאת אומרת... "כשאני לעצמי, מה אני". זאת אומרת, שהכל בהשגחה פרטית, ואין שום איש יכול לעשות שום דבר. ואם תאמר, אם הכל בהשגחה, מה ענין עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי"? אלא, שע"י עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי", זוכה להשגחה פרטית... וזאת אינו מגולה, אלא בהקדם עבודה בבחינת "אם אין אני לי מי לי".
(בעל הסולם, שמעתי ריז. אם אין אני לי מי לי)..."
אינדקס