סיכום משיעור בוקר 10.10.2016 חלק א' ( מטרת החברה - א' ) 20 דקות
Leiderman Leon-Nahum·10 أكتوبر، 2016
אני גיליתי בזמן אחרון גם בקבוצה שמכאן וגם בעוד קבוצות , במיוחד גם בקבוצת מוסקבה וזה בכל הקבוצות ,שקורא כאן דבר טבעי בעצם , אבל ,אנחנו מרוב העסקים שנו השונים ( הפצה ולימוד ואחרים , חגים ) אנחנו קצת הזנחנו את זה . אנחנו צריכים כל כמה חודשים לחדש את יסודות שלנו וזה מורגש ,שהם פשוט נשכחים , כאילו נעלמים ולא קיימים בנו כבר בצורה ברורה , בולטת ושאנחנו מסתמכים עליהם , מחזיקים בהם ,כמו ביסודות ,שבלעדיהם אי אפשר להמשיך . ויסודות האלו הם נעלמים ,אז,אנחנו נמצאים כמו איזה שדה לכל הכיוונים , מצב מסוכן .
כי סה"כ אנחנו צריכים להבין כולנו רצון לקבל , לכולנו יש נקודה שבלב , שהיא ,בעצם, מביאה אותנו לשיטת התיקון של הרצון לקבל וברגע שאנחנו מגיעים אנחנו צריכים לקבל על עצמנו אחראיות המתגברת כל פעם יותר ויותר בזה ,שאנחנו משתמשים בשיטה . ואז הולכים ומוסיפים כל פעם יותר ויותר ,אבל ,באותה נקודת השימוש בשיטה ולא שוכחים בשביל מה באנו - באנו ,כדי לא להישאר בדרגת בהמה ,אלא ,לעלות לדרגת האדם ולכן כל אחד ואחד , כל רגע ורגע הוא צריך לחשוב , איך הוא עולה מבהמה לאדם, בכל אבחון , בכל הבחן , בכל רצון , כוונה , מחשבה שיש לו .
כאן זה העיקר השפעת הסביבה , כמו שאנחנו לומדים . צריכים לצרף למאמרים האלו של רב"ש על מטרת החברה גם מאמרים של מתן תורה , ערבות ועוד קטעים מכל מיני כתבים של בעל הסולם ורב"ש . אלו דברים החשובים ביותר , כי זה היסוד שבלעדיו לא כדאי , כל היתר בנוי , זה כבר ,הייתי אומר, חומר עזר ופעולות ,שאנחנו עושים , כדי לממש מה שכתוב במאמרים האלו של מטרת החברה , כי מטרת החברה זה לשנות את האדם .
בואו אנחנו נחדש את המאמרים האלו , כי אני מגלה ,שיש לנו בזה שוב ערפול ,עד הבלבול . נקרא מאמרים האלו יחד עם זה נקבץ אותם יחד ,ע"מ לאסוף מהם אחר כך איזה קובץ מאמרים , ספרון או מה , שיהיה לנו ברור שלשם אנחנו צריכים כל פעם לחזור ודברים האלו לחדש , מפני שרצון לקבל שלנו הוא מוחק בכל רגע , בכל שניה , בכל הזדמנות כל דבר ודבר ואנחנו דרכו , כאשר מסתכלים דרך האגו שלנו , אנחנו כבר רואים משהו אחר , במקום כללים ,שאנחנו רואים אותם לפעמים בצורה נכונה , תוך שניה אנחנו רואים אותם קצת אחרת , כי זו עבודה שלו בלתי פוסקת וכך גם צריכה להיות עבודה שלנו כנגד זה
"...אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל,..."
זאת אומרת ,ברור לנו ולמי שלא ברור הוא צריך להבין ולהסכים , כאן מתאספים אנשים ,שהם רוצים לבנות "לתת יסוד על בנין " , שזה יעזור להם ללכת לא לרוחניות , דבקות , לא יודע מה - קודם כל שיטתו של בעל הסולם , אנחנו לא לומדים משום דבר, חוץ משיטה אחת . מי שרוצה שיטה אחרת שם ישנם כל מיני שיטות , שילכו לכל מיני מקומות , בבקשה .
כאן לומדים רק שיטתו של בעל הסולם , שאתם תדעו וגם תדעו גם מה לענות, גם לעצמכם ,וגם לאחרים . זאת אומרת , אם אני שומע משהו ,או, קורה משהו , זה חייב להיות משם , זהו . אנחנו הגענו ,כדי לבנות בסיס , כדי לבנות שיטה , להשתמש בשיטה הזאת כדי לבנות בניין
"... שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה,..."
שעכשיו בינתיים אנחנו בהמה , כי אנחנו פועלים לפי תכונות שלנו , הכי טובות שיהיו - הם נקראים תכונות בהמה ואני לא רוצה לקבל בחשבון הזה לא שכל ולא רגש ,ולא שום דבר ,שיש לי אינסטינקטים , ממה שחינכו אותי , מה שאני רגיל , אני חייב לאפס את עצמי לאפס , לא לקבל מדרגת הבהמה כלום ולהיכנס לצורה אחרת , שנקראת אדם . לכן ,אף אחד ,שלא יביא כאן איזו דעות המוקדמות שלו
"... כמו שאמרו חז"ל (יבמות, דף ס"א, ע"א) על פסוק "ואתן צאני צאן מרעיתי,..."
אם אתם "צאני צאן" , כן
"... אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העכו"ם קרויין אדם",..."
אם אתם הולכים אחריי ,אומר הבורא, אז ,אתם "קרויין אדם" לפי המטרה , אולי לא לפי מצב הנוכחי
"... שזהו מאמר של רשב"י…"
זה גם כן מסתמך על הזוהר , כן
"...ובכדי להבין מעלת האדם, נביא כאן מאמר חז"ל (ברכות, דף ו', ע"ב) על פסוק (קהלת, י"ב) "סוף דבר הכל נשמע, את אלקים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם"..."
זאת אומרת, יראת ה' זה העיקר , צריכים לקרוא וללמוד ,מה זה יראת ה' , ממה אנחנו מפחדים ( מפחדים על עצמנו , עבור חיים האלו , עבור חיים רוחניים ) שאני צריך להתעלות מעל זה ליראה שלמה שלישית וע"י זה לעשות נחת רוח ליוצרו . שאני מגיע בתיקונים שלי למצב , שעלי אין שום שאלה ,כאילו שלא קיים בכלל ורק הבורא קיים , כי באמת "אין עוד מלבדו " ולכן היראה שלי רק, האם אני אוכל לקיים את הכלל הזה " אין עוד מלבדו " שאני בזה רק נקודה שמקיימת
"... ושואלת הגמרא: "מאי כי זה כל האדם. אמר ר' אלעזר, אמר הקב"ה, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, שפירושו, שכל העולם לא נברא אלא בשביל יראת ה'"..."
זה אנחנו צריכים להבין ,שמה שעכשיו מכוון את האדם , כל אדם ואדם - זו יראה , אנחנו רצון לקבל , ההרגשה ברצון לקבל תמיד היא דאגה על המילוי ,או, חוסר מילוי והיא נקראת יראה , אז , כל אחד ואחד נמצא ביראה .
אנחנו צריכים להיות ביראה לא על הרצון לקבל ,שיתמלא, אלא, שאנחנו נהיה ברצון להשפיע ואותו נוכל למלאות להשפיע ב100 אחוז לטובת הבורא - זה נקרא אדם
"...וצריכים להבין מה זה "יראת ה'", שמשמע, שזוהי הסיבה שבשבילה נברא העולם. וידוע מכל מאמרי חז"ל, שסיבת הבריאה היתה להטיב לנבראיו. היינו, שהקב"ה רצה להנות להנבראים, שירגישו את עצמם מאושרים בעולם. וכאן אמרו חז"ל על הפסוק "כי זה כל האדם", שסיבת הבריאה היא "יראת ה'"..."
איך יראת ה' היא קשורה לתענוג , שבשביל זה אני נברא ,כדי להרגיש אותו ? כי הבורא רוצה להטיב לי . צריך להיות לנו ברור לאט ,לאט , כאשר אנחנו מגיעים לצורת ההשפעה ( להשפיע ע"מ להשפיע , לקבל ע"מ להשפיע ) אנחנו מגיעים למצב ,שכל הדאגות שלנו רק להשפיע ואז החיסרון ,שיש בי בנטיית ההשפעה כלפי הבורא , החיסרון שלי הוא ,האם אני אוכל להשפיע ב100 אחוז שאפשרי ? ולשם זה הנטייה הזאת , למצב הזה נברא העולם . בזה אנחנו מגיעים להשתוות הצורה עם הבורא לדבקות , לכן ,כתוב שבשביל יראה נברא העולם
"...אבל לפי מה שמבואר בספר "מתן תורה", שכתוב שם, שהסיבה, מה שהנבראים לא מקבלים את הטוב והעונג, אף על פי שזוהי סיבת הבריאה, הוא מטעם שינוי צורה בין הבורא להנבראים…"
עכשיו הוא רוצה לדבר לא על המטרה , מצב הסופי , אלא מהי ההכנה לזה . למה לא נמצאים ביראה , בהשגת המטרה , בדבקות , במילוי , שלזה צריכים להכין את הכלי שלנו קודם
"... שהבורא הוא המשפיע, והנבראים הם המקבלים. והיות שיש כלל, שהענפים מתדמים לשורשם, שמהם נולדו הענפים.והיות שדברי קבלה אינו נוהג בהשורש שלנו, היינו שהבורא אינו חס ושלום בעל חסרון, שיצטרך לקבל משהו למלאות חסרונו. לכן כשהאדם צריך להיות מקבל, הוא מרגיש אי נעימות. לכן כל אדם מתביש לאכול לחם חסד.ולתקן את זה היה צריך לברוא העולם. ש"העולם" פירוש בחינת העלם, שהטוב והעונג מוכרח להיות נעלם. בשביל מה. התשובה היא, בשביל יראה. היינו, שהאדם יהיה לו יראה, לשמש עם הכלי קבלה שלו, הנקראת "אהבה עצמית"..."
זה מתחיל מהבושה , שלא קיימת בדרגת דומם , צומח וחי וקיימת בדרגת המדבר . גם בעולם שלנו זה תלוי בחינוך , התפתחות האדם , בהסכמות בחברה ,על מה כן ועל מה לא , אבל ,אנחנו יכולים לפתח בתוך האדם ( מה שאי אפשר לעשות עם בהמות , חיות ) ,שהוא יתבייש . ההבדל הגדול בין אדם לבהמה - זו הבושה , מסמיק , מתבייש , ממרגיש אי נעימות , איפה ? ברצון לקבל שלו . אי נעימות הזאת יכולה להיות בהרבה אופנים ( מביישים אותו , או שהוא מתבייש , שהוא מפחד שיגעו בו ) ,הרבה הבחנות, מאוד כאלו עדינות ,שצריכים עוד להבחין , אבל ,העיקר זו בושה , הצורה הכי פשוטה זה מלקבל .
שישנם כאלו צורות הקבלה ( זה לא שאני גנב ואז אני מרגיש ,שאני מקבל והולך מהתחלה לקבל ואני גם ,אולי ,מצדיק את עצמי , מגיע לי וכו' ) ,אלא, ישנו מצב מסוים ,שאדם מתבייש מלקבל ,עד כדי כך, שמעדיף לבטל על כל קבלה שיהיה , רק לא להרגיש את הבושה . עד כדי כך שמוותרים על המילוי אין סופי , רק לא להרגיש את הבושה - זו תוצאה מהבריאה חדשה , שישנה ברצון לקבל , שנקראת בושה , שהיא נמצאת אף ורק בדרגת האדם . לכן ,רק בסוף המלכות אין סוף היא הרגישה את הבושה ולכן עשתה צמצום א' .
לכן יש לנו חשבון , ,כאשר אנחנו מגיעים לחכמת הקבלה ,אנחנו צריכים לאט לאט לעורר בנו כאלו דרגות הרגשה , שהן נקראות בושה , ששם אנחנו מתחילים לראות : האם כן ? האם לא ? אני מקבל ולמה ? ואיך ? ממה אני מתבייש ? כלפי מי אני מתבייש ? אני מפחד ,שזה יפגע באגו שלי , ברצון לקבל שלי או ההפך ? אני מתבייש ,שהאגו שלי ישלוט בי ? לא יוכל להתעלות מעליו ? זה צריכים עוד לדבר על זה ,לפתח , כי אם הבושה היא דבר כל כך גדול , שזה ,בעצם, העיקרון , שנולד , יתגלה במלכות אין סוף , לפני צמצום א' , לפני פעולה הראשונה מצד הנברא , אז , כנראה שהבחנה הזאת היא מאוד מאוד חשובה ועקרונית בכל הדרך שלנו
"...שפירוש, שהאדם ימנע את עצמו מלקבל תענוג מטעם שהוא חושק להם, ושיהיה לו כח התגברות על התאוה, למה שהוא מתאוה.אלא יקבל תענוגים, מה שיצמח מזה נחת רוח להבורא. שפירושו, שהנברא רוצה להשפיע להבורא. ויהיה לו יראה מה', היינו לקבל לתועלת עצמו. מטעם, שזה הקבלת התענוג, שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מרחיקה אותו מלהדבק בהבורא.אי לזאת, בזמן שהאדם עושה איזו מצוה ממצות ה', צריך לכוון, שהמצוה הזאת יביא לו מחשבות טהורות, שירצה להשפיע לה', בזה שמקיים את מצות ה'.
כמו שאמרו חז"ל "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות".לכן אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה "להשפיע לה'". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא "אהבת הזולת".ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד.
ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו".ואף על פי שעוד לא הגענו לידי המטרה, אבל יש בנו הרצון להגיע להמטרה. גם זה צריך להיות חשוב אצלנו, אף על פי שאנחנו עוד נמצאים בתחילת הדרך. אבל אנחנו מקווים שנגיע להמטרה הנעלה…"
אינדקס