סיכום משיעור בוקר 14.10.2016 חלק א' ( בענין אהבת חברים ) 30 דקות
Leiderman Leon-Nahum·14 أكتوبر، 2016
"...א) הצורך לאהבת חברים.ב) מה היא הסיבה, שבחרתי דוקא בהחברים האלו. ומדוע החברים בחרו בי.ג) האם כל אחד ואחד מהחברים, צריך לגלות את האהבה, שיש לו להחברה. או שמספיק שיש לו אהבה בלבו, ועובד בענין אהבת חברים בהצנע לכת. ומשום זה הוא לא צריך לגלות מצפוני לבו.כידוע שהצנע לכת הוא דבר גדול.
או שנגיד להיפך, שמוכרח הוא לגלות את האהבה, שיש בלבו להחברים. מטעם, כי בזה הגילוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו להחברים, שגם החברים ירגישו, שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא, שע"י זה הוא מקבל כח יותר חזק, לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועוז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.נמצא לפי זה, במקום שיש לו כח אחד לעסוק באהבת חברים, שאם החברה היא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות של הצורך, שמבינים, שצריכים לעסוק באהבת חברים.
מה שאם כן אם לא מגלים כל אחד להחברה, שעוסק באהבת חברים, אז חסר לו הכח של החברה.מטעם, שמאוד קשה לדון את חבירו לכף זכות. וכל אחד חושב על עצמו, שהוא הצדיק, שרק הוא עוסק באהבת חברים. נמצא, שאין לו רק כח קטן, שיוכל לעבוד באהבת הזולת. היוצא מזה, שדוקא עבודה זו צריכה להיות בגלוי ולא בהצנע לכת.אבל צריכים תמיד להזכיר לעצמו את מטרת החברה. אחרת הגוף דרכו לטשטש את המטרה, משום שהגוף דואג תמיד לתועלת עצמו. כי צריכים לזכור, שכל החברה נתייסדה על בסיס להגיע לאהבת הזולת. ומזה הקרש קפיצה לאהבת ה'.
וזה דוקא על ידי זה שהוא אומר, הוא צריך לחברה, בכדי שיכול להשפיע לחבירו בלי שום תמורה. שפירוש, הוא לא צריך חברה, שהחברה ישפיע לו עזרה ומתנות, וכדומה, שעל ידי זה הכלי קבלה של הגוף יהיו שבע רצון. אבל חברה כזו בנויה על בסיס אהבה עצמית, וחברה כזו מביאה לו רק התפתחות של הכלי קבלה שלו, שרואה עכשיו, שיש לו סיכויים, שהרכוש יתגדל, בזה שחבירו מסייע לו להשיג קנינים גשמיים.אלא שצריכים לזכור, שהחברה נתייסדה על בסיס של אהבת הזולת. היינו, שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו.
ובזה שרואה, שחבירו משתדל בביטול עצמותו ובאהבת הזולת, זה גורם, שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו.נמצא כנ"ל, שאם החברה מבוססת, למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות שעוסקים בביטול עצמיותו, ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת.אחרת לא די שנשאר רק בכח אחד לבד של אהבת הזולת, מטעם שהוא לא רואה שהחברים יעסקו בזה, כיון שהחברים עוסקים באהבת הזולת בבחינת הצנע לכת, אלא להיפך, שהחברים גורמים לו, שהוא יאבד את הכח שלו, במה שהוא רוצה ללכת בדרך של אהבת הזולת. והוא לומד אז ממעשיהם. ואז הוא נופל לשליטת של אהבה עצמית.ד) האם כל אחד צריך לדעת, מה שחסר לחבירו, באופן פרטי של כל חבר וחבר, בכדי שידע עם מה הוא יכול למלאותם. או מספיק באופן כללי לעסוק בענין אהבת חברים…"
אחרי שקרת שבירה במערכת אחידה וחלקים שלה התרחקו זה מזה ע"י רצון לקב ,שנעשה ע"מ לקבל בכל אחד , בכל חלק וחלק , איך אפשר לבצע את החיבור , תיקון ? רק ע"י זה ,שכל החלקים מקבלים צורך , אחד בשני , כי אם הם יקבלו צורך הזה מהבורא - הם לא יהיו עצמאים ולא יוכלו להגיע למטרת הבריאה , שהנברא הוא יהיה נברא , שעומד באותו מעמד כמו הבורא , אמנם שהוא תוצאה מהכוח העליון , "אין עוד מלבדו " , אבל ,הכוח זה במשך פעולות שלו , צריך לקבל עצמאות ,כמו הבורא . כאן יש לנו שזה נוגד לזה .
איך יכול להיות ,שנברא שהוא נברא ,נעשה עצמאי , כמו הבורא , שברא אותו ,.אז ,כן זה נעשה כך , כי אחרת כל הבריאה אין לה שום תועלת . הנברא ,שהוא מקבל כוח שלילי , אם הוא יכול ,כנגד כוח השלילי הזה ,מעליו להשיג את הכוח החיובי , שמסוגל מעל האגו שלו ( כוח הדחייה ) להשיג כוח המשיכה , חיבור - הוא נעשה בזה עצמאי ודומה לבורא , ואז הם יכולים להיות בדבקות . זו בעצם מתבצע בצורה מאוד מעניינת , שנוצרת סיטואציה הזאת , מצב ,שנקרא העולם הזה ובו נמצאים גופים , הכל זה מדומה וגופים האלו הם מתחילים את העבודה : בזה ,שמקבלים סבל וריחוק , עד שמשיגים ,שהם סובלים ,דווקא ,מהריחוק , דווקא מהאגו שלהם . זה לוקח הרבה זמן , התפתחות ארוכה מאוד , כדי שזה יתגלה ויתרשם בכל תא , בכל אחד .
ואחרי ,שהם משיגים את הסיבה להרע , שהוא האגו שלהם , הם מתחילים לקבל הזדמנות לעבוד למעלה מהאגו . אם ירצו הם יקבלו עזרה מלמעלה , כוח החיבור , אם ירצו . וזה בדיוק ביטוי של בחירה חופשית , שאנחנו צריכים לעשות . אנחנו לא מבינים ,איך שזה עובד , לאט ,לאט במשך עבודה אנחנו מתחילים להכיר כל המערכת ואיך שזה , איך אנחנו פועלים ואיך אנחנו יכולים להפעיל אותה . אבל ,הפלא באמת הגדול ,שאנחנו בזה נעשים , אמנם שתלויים במאה אחוז בבורא , גם כן בונים בזה עצמאות ממנו , מדבר והיפוכו .
כך עובדים כל החושים שלנו ובמיוחד חוש הכרת הרע והכרת הטוב . וודאי ,שאין יותר שנואי עלינו מאהבת הזולת ואנשים ,שמגיעים ללמוד חכמת הקבלה מדחף הפנימי שבהם ,לא רוצים ,וודאי ,באהבת הזולת ואין בהם שום נטייה . מי שרוצה באהבת הזולת זה אולי יפה נפש , ששם אצלם אהבת הזולת מתבטא בצורה אחרת לגמרי , בצורה קצרה כזאת , ביחס היפה ביניהם האגואיסטי ולא להתגבר על האגו , אלא , לפעול בתוכו . כאשר אנחנו באים ,אנחנו לאט, לאט במשך הרבה זמן נכללים מאותו רעיון , שלהגיע לבורא אנחנו צריכים עם תכונת השפעה , שאין בנו .
וכדי להגיע לתכונת ההשפעה אנחנו צריכים להמציא אותה מתוכנו , ע"י מאמצים שלנו שנעשה , מאמצים, שאנחנו אפילו לא יודעים , לא יכולים לתאר, איזה מאמצים הם ? מה אני צריך לעשות עם החבר ( לנשק אותו , לחבק , לשיר עמו , לסעוד עמו - מה אני צריך לעשות ? ) . אין לנו טעמים בזה . אנחנו קוראים מאמרים האלו והם לא נקלטים בנו .
סה"כ דברים פשוטים , אלא , יש כאן בעיה אחרת : להבין ,שאנחנו לא צריכים לקיים את הדברים ,שכתובים כאן , אנחנו צריכים לעורר כל אחד אחרים . ובמידה ,שאני אעשה את זה כנגד הרצון , נכד הבנה , אני מושך כוח העליון והוא כבר מסדר באמת קשר בינינו . לכן ,הצורך באהבת החבר הוא צריך להיות כצורך בהתקרבות לבורא , בגילוי בורא , באהבת הבורא , כי החבר ,מה שמביא לי אותו ( ואני בעצמי לא יכול להשיג ) .
עד כמה שאנחנו עד ועוד נדבר על זה ונשכנע זה את זה ,יהיה לנו יותר קל להבין ,שלא יכולה להיות חשיבות הבורא יותר מחשיבות החבר , אלא עוד יותר , כי עם הבורא אין לי שום קשר , עם החבר יש לי קשר ואני יכול כאן להיות באהבה , בביקורת , במאמץ , בדיקה , חשבון ולכן אנחנו צריכים לעבוד על זה קודם כל , שחשיבות החבר היא קובעת חשיבות הבורא , שדווקא במידת התפעלות , עד כמה שאני מקבל כוחות מהחברים , אם אני אוכל לקבל מהם כוחות , אז , אני אוכל להגיע לגילוי בורא .
ועד כמה שאני מתאמץ להכניע את עצמי כלפי כל חבר ולברר, במידה הזאת אני מקבל מהם כוחות ותכונות ואז אני באמת הופך להיות מנקודת החושך , נקודה שחורה , נקודת במלכות אני מתחיל לקנות ט' הראשונות וכך אני מגיע לפרצוף שלם . זאת אומרת , שיש לי כבר כוחות פי עשר ( זה לא פי עשר , זה הרבה יותר , זה לא מספר עשר - זה מהותי ולא כמותי ) , שאני מתחיל לקבל כוחות כאלו ,שלא קיימים בי ,ולא סתם שאני מכפיל פי עשר את הכוח שלי - אני מצרף לעצמי תכונות ,שאין לי מהלידה, ודווקא בשילוב של התכונות האלו אני אוכל לבנות בי תבנית , שבה אני מרגיש את הבורא .
לכן ,בלי התכללות עם החברים זה בלתי אפשרי . אני אומר מילה התכללות דווקא , כי כאן יכולים לטעות , אז אני עוד קצת אתגבר , עוד קצת אעשה מאמץ לבד - לא , אתה חייב להתכלל מאחרים . זה ,כמו שאנחנו לומדים עשר ספרות , שכל ספירה וספירה יש לה אופי הפוך לגמרי מספירות אחרות , אני אומר הפוך ולא שונה , כי כל ספירה מחברתה היא הפוכה , כי שם פנים ואחוריים והם כל הזמן נמצאים בכזה פליף-פלוף , בהיפוך . כמו שאנחנו לומדים בד' בחינות אור ישר , שבחינה א' מולידה בחינה ב' ,זה חכמה וזו בינה ספירות הפוכות זו מזו .
לכן התכללות שלנו מחברים היא תוספת תכונות ,שבלעדיהם אני לא אוכל לקבל מספר הבחנות , הבדלים , שבהם אני אוכל להרגיש את הבורא . כמו שבעולם שלנו - כל מה שיש לנו להבחין בכל החמישה חושים שלנו , בכל חוש וחוש זה הבדל בין זה לזה ( בתדרים , בדרך כלל זה גלים ויש בהם הבדל של תדרים וזה ,מה שאנחנו תופסים ולכן יש לנו הבחנות שונות) כך זה נובע ברוחניות . לכן ,חשיבות בהתכללות בחברים - זה פשוט חוסר חושים נוספים ( שבסה"כ זה יהיה חוש אחד ) , זה דבר אחד
דבר השני , שבזה ,שאני מתרגל להתכלל אתם , אני מתקרב לתכונת ההשפעה , שדוחף את עצמי , בכל זאת , מחוצה לעצמי וזה ,וודאי ,שנעשה ע"י מאור המחזיר למוטב , כי אני לא כל כך מבין ומרגיש ,שהוא עובד עלי , אבל ,ככה אני עושה . אני רואה את זה , אני רואה ,שחברים משקיעים כך זה בזה ומתוך זה גם אני משתדל , אז ,יש כאן "איש את רעהו יעזרו " , יש כאן יציאה מחוצה לעצמו , יש כאן חשיבות הבורא ע"י החברה וחשיבות החברים , כחשיבות הבורא , כי הם הגורמים , יש כאן קניית התכונות ,שחסרות לי ,כדי להרגיש את הבורא ובכלל משהו שמחוצה לי ( אלא אחר כך אני מגלה ,שמחוצה לי קיים רק הבורא ) , גם אני מגלה ,שאני בעצם לא קיים ,אלא ,כתוצאה מהשפעת הסביבה וחברים .
ישנה כאן עבודה מלמעלה מהדעת לקבל את החברה שנפלתי בה , שהיא , היא ,דווקא, החברה ,שבורא בחר ואני צריך לקבל אותה ללא שום ביקורת . ,עד כמה שמתאים לזה , עד כמה שזה מוצא חן בעיני , זה לא חשוב , אלא ,כל חבר וחבר הוא צריך להיות אצלי בחשיבות הבורא ועוד יותר , כי אם אני לא משיג קשר עמו, אני לא משיג קשר עם הבורא , זאת אומרת ,שהוא נמצא בדרך ,לא בדרך שהוא מפריע לי , אלא , בזה ,שאני קונה אותו אז יוצא ,שאותו הר ה' , שבעל הסולם מתאר לנו ,שאנחנו צריכים לעלות בו , הר הקודש ,מקום , מצב ,שאנחנו מגלים שם בורא במלאו ונמצאים עמו בדבקות , אותו הר ה' זה סה"כ מספר ,אומרים 125 ,אבל, זה מתחלק לעוד ועוד תכונות , תת מדרגות ,שהם כולם בחיבור יותר ויותר צמוד , בהתכללות יותר ויותר פנימית בינינו .
ואז ,במידה שאנחנו כל פעם יותר מתחברים , יותר נכללים זה מזה , יותר מתפעלים זה מזה וכו' במידה הזאת נקרא שאנחנו עולים . וכל ההפרעות ,שנמצאים שם שומרים ,שלא נותנים לנו לעלות להר ה' - זה הפרעות בינינו , שכל פעם נמצאים ודוחים זה את זה , דוחים חברים ,שלא יתחברו ,עד שאנחנו רואים שתלמידי רבי שמעון הגיעו למצב ,שרצו לשרוף זה את זה , עד כדי כך השומרים שלהם היו חזקים .
לא להיבהל, שזה נקרא אהבת חברים , שאהבה זה ,בעצם ,דבר שבעולמנו לא קיים , חוץ מאהבה אגואיסטית , שכך נולדנו . אהבת חברים זה נקרא אהבת הזולת , "ואהבת רעך כמוך , ,שאהבה נקראת שאני בעצם מבטל את עצמי במידה ,שאני מקבל עזרה , מאור המחזיר למוטב ולפי מאמצים שלי הוא בונה בי קשר לחבר , יותר ממה שאני , כי אני נשאר כבהמה קטנה , נקודה שחורה , נקודה שבלב, וחבר נעשה חשוב כבורא . זה הכל , ש "אין עוד מלבדו " , שכך אני גם כן רואה בחבר , שבלעדיו לא מגיע לכלום ונשאר בתוך הבהמה שלי . לכן אומר רב"ש "א) הצורך לאהבת חברים…" הצורך אנחנו צריכים לפתח , לא מספיקה לנו נקודה שבלב .
אם אדם נשאר לבד ולא מתפעל מהחברה אין לו צורך לבורא . אותו צורך ,שאנחנו קיבלנו , שאני רוצה , רוצה להבין , להשיג זה לא הצורך אמתי , זה צורך אגואיסטי , קטן , שאני בזה לא זז מהמקום . כל התהליך הוא רק ,עד כמה שאני מקבל באמת צורך לאהבת חברים . זאת אומרת ,אני רוצה להשיג אהבת הזולת והם יכולים לעזור לי בזה . אותה נקודה ,שממנה אני מבין , שאין לי ברירה אני חייב להשיג אהבת הזולת , כי דרכה אני מגיע לאהבת הבורא , אותה נקודה היא באמת תחילת הדרך ואז אני ,לפי החשיבות של אהבת הזולת מעריך חשיבות החבר , חשיבות החברה . במידה שאני מתפעל מהם ומשקיע בהם , במידת הקשר בינינו הדדי " איש את רעהו יעזרו " מגלים אנחנו המאור המחזיר למוטב וכבר מתחילים להשתנות
"...ב) מה היא הסיבה, שבחרתי דוקא בהחברים האלו. ומדוע החברים בחרו בי…" - זה לא כל כך שאנחנו בחרנו , הבחירה היא לא בזה ,שאנחנו הגענו וראיתי קודם רשימת אנשים ,שנמצאים כאן , היכרתי אותם דרך פייסבוק ואז אני מגיע לזה ,שבחרתי בקבוצה הזו ולא אחרת , אלא ,אנחנו צריכים להבין ,שמה שמקבלים ,זה הבורא בחר והבחירה היא בנו , בקובצה , בחברים זו לא בחירה , זה כמו שאני לא בחרתי ,שיש לי נקודה שלבלב או לא , בתור מי להיוולד ( באיזו תקופה , צורה ? ), אלא ,הבחירה היא אחר כך , שאנחנו מגיעים לחברה ומתחילים להתכלל בה , מתחילים להבין לאט ,לאט ,איפה אנחנו נמצאים , מה אנחנו צריכים להשיג וכו' ,אז , הבחירה היא בעצם יום יום , רגע ,רגע באותה חברה , שאני בוחר -זה אני רואה אותם כאמצעי לבורא , כדבר הכי חשוב , שנמצא מעלי .
זאת הבחירה, שבכל צד וצד , בכל נקודה שבדרכי - זאת בחירה בחברה , כמו שבבורא , גם בחברה , גם באמצעים בדרך ,בהכל . ותמיד יש לי בזה ספקות ולכן הבחירה היא נשארת וכמה שנתקדם יותר היא תהיה יותר ויותר משמעותית "...ג) האם כל אחד ואחד מהחברים, צריך לגלות את האהבה, שיש לו להחברה. או שמספיק שיש לו אהבה בלבו, ועובד בענין אהבת חברים בהצנע לכת. .." חייבים לגלות , אנחנו צריכים להתפעל זה מזה . ואפילו שלא כל כך אוהבים , האהבה משיגים בסוף הסולם , שם באמת משיגים אהבה חלוטה של אדם לחברו גם בזה הוא משיג אהבה לבורא . הבורא הוא כמו חבר , זה מתגלה כמחוצה לנו כמו אומר בעל הסולם
אינדקס 