קטעים משיעור בוקר 27.10.2016 חלק א' ( קטעים נבחרים על ירידות ועליות ) 23 דקות
Leiderman Leon-Nahum·27 أكتوبر، 2016
אנחנו כל יום עוברים מצבים מיוחדים , נושא מיוחד , לומדים יום יום , אבל ,לענייננו ,עניין ירידות ועליות הוא החשוב ביותר , כי אנחנו יכולים להשתמש בהם בצורה מועילה , פרקטית ולא סתם ,שעוברים עליות וירידות , אלא , אנחנו יכולים ,דווקא ,בהם לעשות את השימוש , השתתפות שלנו : ,לעשות מירידה עליה , להוסיף לעליה ,עליות ירידה ואז ,ע"י זה אנחנו יכולים לשנות את התדר בין עליות וירידות , שזה בעצם קובע התקדמות למטרה , היחס , איך שאנחנו מקבלים את זה ? שסה"כ ,מה שהבורא דורש מאתנו , שאנחנו נקבל מצבים למעלה מהדעת .
אמונה למעלה מהדעת -זה שבשבילנו עליות וירידות הם עוברים כדברים מאוד עמוקים , מאוד שונים , מאוד מאוד משמעותיים , שאנחנו מתפעלים מהם , מגדלות וחשיבות הבורא כך ,שעליות וירידות מצטרפים זה לזה וכאשר הן מצטרפות זה לזה ,אז ,אנחנו מעל שניהן יחד ( עליה על פני ירידה , וירידה על פני עליה ) וכך אנחנו עובדים בצורה מועילה בזה ,שאנחנו משנים לא את הירידות ולא את העליות .
המצבים האלו הם באים לפי תוכנת הבריאה , אלא ,אנחנו נעים בציר הזמן ,כביכול ,לפי הדחף שלנו להתפתחות ויוצא ,ששינוי שלנו , יחס שלנו לירידות ועליות הוא ,בעצם, גורם לתאוצה , לזה ,שאנחנו יכולים לקצר את הזמן . כאן אדם תלוי בקבוצה במאה אחוז , אין לו שום אפשרות לקבוע משהו בעצמו , כי הוא בעצמו רק יחידה קטנה , שמקבלת נתון מיוחד מהאור הסובב ,ולשנות יחס למצב של האור הסובב מביא לו , הוא יכול רק ע"י השפעת הסביבה .
ולשנות את היחס למצבים זה נקרא ,שאנחנו מחליפים אותם , משנים אותם וכך מתקדמים . זאת אומרת ,בכל מצב ומצב אנחנו לא צריכים להישאר יותר זמן ממה שלקבוע יחס הנכון אליו , לאותו מצב . לכן ,חשיבות הגדולה היא כל הזמן לא שלא לשים לב לירידות , עליות ,אלא ,להיות כל הזמן בעליה , הכוונה היא לא בהרגשה ,שאור מביא , אלא, איך שאני משתמש בו .
מפני שירידות ועליות הן ,שעושות בנו כל השינויים ,שאנחנו מתקדמים , לכן ,כתוב חוץ מצא , שאדם ,שאפילו לא משתתף כל כך ולא יודע מה לעשות עם כל המצבים ,שמתחלפים בו , אבל ,האור העליון , שדוחף את כל הבריאה למטרתה , הוא מחליף בכל חלק וחלק מהמלכות הכללי מצבים ( עליות וירידות , מקרב ומרחיק מעצמו , בפנים ואחוריים לכל חלק וחלק ) ובזה ,שפועל כך ,אז ,גם כן מפעיל בזה מאור המחזיר למוטב ואז יוצא ,שאור אחד מחליף את המצבים ואור השני משנה את היחס של האדם למצב , ממצב למצב .
וכך אדם מתקדם ,אפילו ,שהוא נמצא פסיבי בכל התהליך , נמצא בקבוצה כמו תינוק , כמו שאנחנו רואים בחיים ,איך שמתקדמים , אז , גם ברוחניות . וודאי ,שאנחנו יכולים לקצר את הזמנים ולהתייחס בצורה בהירה , מעשית לעליות ירידות , אבל, אפילו אם אנחנו נמצאים בהן בצורה פסיבית ( בקבוצה , בלימוד , בסדר היום איכשהו ) השינויים האלו ,שמגיעים אלינו ,הם מקדמים אותנו לתחלית , לכן ,הנושא הוא מאוד חשוב לכל אחד ובואו נראה ,איך אנחנו יכולים להשתמש בעליות וירידות האלו בצורה מועילה ולקצר את הזמנים
1) השב מאהבה, הוא הזוכה לתכלית הדביקות. דהיינו, רום המעלות. ואיש המוכן לחטאים, הוא מצוי בשאול תחתית. והמה שתי נקודות היותר רחוקות בכל המציאות הזו.לכאורה יש לדייק על לשון תשובה, שהיה צריך להקרא לשון שלמות, אלא להורות, שהכל ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה, כבר נמצאת בכל אורה וטובה ונצחיותה. רק עבור "נהמא דכיסופא [לחם בזיון]" יצאה הנשמה בסוד הצמצומים, עד שמתלבשת בגוף העכור, ורק בסגולתו, היא חוזרת לשורשה לטרם הצמצום, ושכרה בידה מכל המהלך הנורא שעשתה, שכללות השכר הוא הדבקות האמיתי.
כלומר, שהתפטרה מנהמא דכיסופא. כי כלי קבלתה נהפך לכלי השפעה, ושוה צורתה ליוצרה. ובזה תבין. אם הירידה לצורך עליה היא. היא נחשבת עליה ולא ירידה, ובאמת הירידה עצמה, היא העליה, כי אותיות התפילה עצמם מתמלאים משפע, ובתפילה קצרה, יקצר השפע, כי יחסרו אותיות. וכן אמרו ז"ל: "אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד". ודו"ק.(בעל הסולם, אגרת כ"ה)
זאת אומרת ,אנחנו חייבים לעבור מצבי ירידה , אם כך אפשר לקרוא , זה מצבים ,שאנחנו משיגים את העביות המתגברת מפעם לפעם יותר ויותר ודווקא בעביות הזאת , אם אנחנו מתקנים אותה וממשיכים ,אז ,אנחנו מקבלים תוספת השגה , הרגשה , התקדמות . אז ,כל הירידות האלו הן מתחילות להתמלאות באור , שירידות עצמן זה אותיות התורה , זה כלים , שבלעדיהם ,וודאי ,שאי אפשר להשיג את התורה , את המאור גם מחזיר למוטב וגם ,שממלא לנו את הכלים .
לכן, ירידות הן הכרחיות , כמו שהוא אומר, אם לא היו חוטאים ישראל , אז היה להם רק ספר תורה ,ספר הישועה בלבד . זאת אומרת ,לא היו משיגים יותר משני ספרים האלו - אנחנו לא יודעים בדיוק, מה זה השגות בתורה וספר ישועה ,אבל ,נראה ,שזה הרבה פחות בו"ק ,מה שהיה לאדם הראשון בצורה ,שאפילו אי אפשר לתאר מה זה , אם לא היו חוטאים .
לאדם הראשון היה לפני החטא אור ו"ק , נפש , לא היה לו שום קשר לכלים שלו , אלא ,כלים דבינה ,שהיו מצורפים בו , הוא לא היה חי בכלים שלו על חשבון עצמו ( לא היה מבין , מרגיש ) , הוא היה ככה בדרגת חי , מלאך , שאין לו שום קשר עם מהות החיים , מטרת החיים , מי מנהל את החיים , אלא ,מדרגה שלו בלבד הנשמה היית מתקיימת בלא להרגיש שום דבר מחוצה לה .
גם עכשיו אנחנו מתקיימים , כל האנושות במצב ,שדואגת לעצמה ולא מרגישה שום דבר שמחוצה לה , שזה גם כן מין דרגת המלאך .
לכן ,כולם מופעלים , כולם כבהמות נדמו ( דרגת חי ) וכל מה שאנחנו משיגים זה ע"י ירידה הגדולה ,שזה ע"י שבירת הכלים, ואחר כך ,אחרי שבירת הכלים , כאשר כל הכלים נסתרים ורק נקודה שבלב בולטת , אז , כאשר מצרפים לנקודה שבלב עוד קצת מכלי השבור , עוד קצת מכלי השבור , מעלים ומצרפים אליה כלים ,שלה השבורים ,אז ,אנחנו מרגישים את זה כירידה , אבל ,באמת זה צירוף הכלים לנקודה שבלב ,שבלעדיהם אנחנו לא נוכל להתקדם , להיכנס לאיזו מגע עם העליון , לדרוש ממנו תיקונים , להיות נזקקים לערבות , לחיבור בינינו , שע"י חיבור בינינו אנחנו משיגים קשר עם אור העליון ואז יכולים ע"י אור העליון ,שמושג בקשר בינינו ,להשפיע על הכלים , כל פעם על הכלים שלנו , שאנחנו מתחילים לעורר אותם , לצאת מהמסתור ולהצטרף אלינו , להתקן .
זאת אומרת ,השבירה היא ,בעצם ,ההצלה שבלעדיה היינו מנותקים , שני חלקים האלו שבנשמה - גלגלתא ועיניים ,שהיה באדם הראשון ואח"פ ,שהיה מנותק ממנו .
לכן ,כל הירידות ,וודאי ,הן לצורך התיקון , החלקים המצטרפים לפעולות הן לצורך העליות ועליות שהן אותן ירידות , שכבר נמצאות בתיקון , בהכרת הנברא וכך מתקדמים
שאלה : שינוי יחס של האדם גורם לזירוז הזמן
תשובה : כן , אנחנו לא עושים יותר מזה ,משינוי היחס
תלמיד : וזה אפשר לו רק ע"י השפעת הסביבה , לבד אדם לא יכול לשנות את היחס
רב: כן , כי שינוי יחס הוא שינוי יחס לסביבה . למה אני מקבל ירידה ? כדי לצרף את עצמי עם הכלי של הירידה לקבוצה
תלמיד : גם אמרת ,שאור מביא לשינוי יחס של האדם , השאלה ,מה הקשר בין השפעת הסביבה והשפעת האור ?
רב: אנחנו היינו כגוף אחד , ללא שום פער בינינו , הצטרפו לכולנו כלים אמתיים , כלים של הקבלה בזמן חטא של עץ הדעת ואז אנחנו כל אחד התנתק מחלקים אחרים ונמצא עם אח"פ שלו ,ששבור , שנשבר . מה זה נשבר ? שקיבל כוונה ע"מ לקבל ואז נמצאים אנחנו כל אחד מנותק מאחרים . כאשר אנחנו אחר כך עוברים תיקון , מה נעשה ? מגיע כוח מלמעלה ומאיר על הנקודות האלו שבלב . נקודות מקבלות אישור והזדמנות להתחבר . אם הן מתחברות ( רק נקודות ) בזה הן נותנות למאור המחזיר למוטב אפשרות לטפל בהן .
כדי שמאור הזה יתחיל לטפל ,הוא מעורר ( פעולה שלו הראשונה בטיפול ) את אח"פים של כל הנקודות , שנקודות הצטרפו ( זה נקרא ,שאדם היגיע לגורל הטוב ובורא אומר לו קח , שם ידו לגורל הטוב ) ואדם הולך ומוכן להתחבר . ברגע ,שישנה פעולה כזאת , אפילו ,שבנקודות שבלב ( זאת אומרת,התחברות בסיסית ,כי אין במה להתחבר - חיבור לא יכול להיות בכלים דהשפעה , אלא, רק ע"י זה ,שהצטרפו אליהם כלים דקבלה ) , אז , נקודות שבלב הן ,כאילו מתקרבות זה לזה .
ואז ,איסוף שלהן ,שזו תחילת הקבוצה , מתחילים להצטרף כלים דקבלה ( זאת אומרת ,כל אחד ואחד מרגיש את עצמו בהכבדת הלב ) מאיפה זה בא ? מהשפעת האור ,שמאיר בכלים דקבלה , הם הרגישו ,שיש להם משם איזה מילוי ,אגואיסטי וודאי, והם אז מתעוררים . התעוררות הגדולה של כלים דקבלה שלא היו אף פעם בהרגשת האדם , התעוררות הזאת מביאה את האדם לחושך .
למה לחושך ? קודם כל הוא רוצה משהו להשיג ואין לו , אז ,כבר הרגשה שלילית . בעולם שלנו, אם אני רוצה להשיג משהו ואין לי , יכול להיות ,שזו הרגשה חיובית , שאני ממש משתוקק לזה , אבל ,כאן אני לא יודע לא מטרה , לא מילוי , לא איך אני מיישם , שום דבר . לכן ,תוספת הכלי היא שבירה , אין לי , מה אין לי ? נגיד ,אני ,פתאום ,מאוד רוצה להיות מלך , אבל ,אין לי שום דבר לזה , סתם ככה ,כמו איזה ילד קטן ...אני לא מקבל צעצוע ,כמו שאני רוצה - זה נקרא אצלי ירידה , לעומת מצב הקודם .
אם אדם שומע ,מה הוא צריך לעשות , אז כלים האלו ,שעכשיו מתעוררים בכל עשירייה בכל אחד ואחד ,צריכים לעבוד . לעבוד על מה ? שחשוב לנו ,דווקא ,לעבוד על הכלים האלו , חשוב לנו נכון להתייחס אליהם , שאנחנו צריכים לצרף אותם אלינו בצורה כזאת ,שאנחנו רוצים להיות בחיבור למעלה מכלים האלו דקבלה . מה זה נותן לנו ? אם אנחנו מתחילים להתחבר , למה אנחנו מתחברים ? אנחנו מתחברים ,דווקא ,בגלל שיש לנו כלים דקבלה , שכל אחד יכול להוסיף לשני וכך כולם יחד נמצאים בחיבור דרך כלים דהשפעה , אבל ,בעזרת כלים דקבלה . יוצא, שכל אחד בזה מושך מאור המחזיר למוטב , כולנו יחד, ויכולים לגרום לקשר בינינו .
כאשר אנחנו מגיעים להתקשרות בינינו נקודות שבלב שלנו ואח"פים שלנו הם מתחילים להיות כמו מולקולות , חלקיקים כימאים , בהתחברות ביניהם ...ואז,הם מביאים לנו כל מיני צורות התחברות ובצורות האלו אנחנו מתחילים להשיג מערכת , שבתוכה נמצא אור מסוים .
ובמערכת הזאת ,שבתוכה קשורות גלגלתא ועיניים ואח"פ והם נמצאים במעגל כזה ,שאור נמצא וממלא אותם ועובר מחלק לחלק , אז , יוצא ,שאנחנו מתחילים להשיג חיים רוחניים , כמו בתאים ,שמתחילים להתחבר , זה יוצר חיים גשמיים גם באותה צורה . ואז אנחנו מחילים להרגיש חיים בתוך התאים האלו ,שהתחברו גלגלתא ועיניים ואח"פ ואור העליון ,שממלא אותם , זורם בהם - זה כבר הרגשת החיים הרוחניים .
ואחר כך יש לנו שוב ירידות עליות , ואנחנו מתחילים להרגיש אותם ,כמו תחלופה מיוחדת , כמו חיים פנימיים , שהם נמצאים בשינויים בנו , זה נגיד במדרגה שניה . במדרגה שלישית עליות ירידות הם מורגשים בנו כנשימה , התקבצות והתרחבות וכו'
2) מה נותן לנו זה שהאדם מרגיש בתוך הדעת, שהוא נמצא במצב אחורה ולא קדימה. כלומר לאיזה צורך האדם צריך להרגיש שהוא נמצא במצב ירידה, מהי התועלת מזה... הלא יותר טוב היה, אם האדם היה נשאר במצב עליה.אלא התשובה היא, כי אי אפשר להעריך שום דבר, אם לא יודעים את החשיבות שבהדבר. כלומר שיש כלל, שהנאה שהאדם נהנה מאיזה דבר, תלויה בחשיבות של הדבר.
ויש לפעמים שנותנים לאדם איזה דבר חשוב, ואם היה יודע להעריך את זה, היה יכול לקבל מדבר הזה הנאה גדולה. והיות שהוא לא יודע את הערך שבדבר, אינו האדם יכול להנות, אלא לפי מה שהוא מבין את חשיבותו...
לכן ניתן לנו ירידות, בכדי שיהיה לנו מקום ללמוד את החשיבות של העליות, כמו שכתוב, "כיתרון האור מתוך החושך", שדוקא ע"י הירידות האדם יכול להגיע לדעת ולהחשיב את העליות. ואז הוא יכול להנות מהעליות, ויבוא לידי הרגשה, "כי הם חיינו ואורך ימינו".
(רב"ש ב', מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות)
3) אדם, שרוצה ללכת בדרכי השפעה, אז הוא צריך להבין, שמן השמים נותנים לו טיפול מיוחד, שהורידו אותו ממצב הקודם, בכדי שיתחיל לחשוב באמת על המטרה, היינו מה רוצים מהאדם, ומה האדם רוצה מהבורא, שיתן לו. מה שאין כן כשהוא נמצא במצב עליה, היינו שיש לו חשק לתורה ולמצות, אז אין לו שום צורך לדאוג על רוחניות. אלא שהוא רוצה, שישאר כך כל ימי חייו, היות שטוב לו כך.נמצא לפי זה, הירידה, שקבל, הוא לטובתו, כנ"ל שיש לו טיפול מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות.
וזה ניכר, מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו.מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, אז הוא מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה מטרה אני צריך להגיע". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. ומוציא עצמו במצב של "בין שמים וארץ". ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא מצד עצמו, אבד.ועל זה נאמר (ישעיה מ', ל"א) "וקוי ה' יחליפו כח", היינו אלה אנשים המקווים לה'". פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור להם יחליפו כח חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות בדרגה, היות ש"אין אור בלי כלי".
(רב"ש א', לשמה ושלא לשמה)
4) "סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה" (מגילה ל"א ע"ב).זקנים, אלו שרגילים בעבודת ה'. נערים, אלו שבתחילת עבודתם. סתירה נקראת ירידה או נפילה. שקודם היתה להם איזו עליה בעבודה, שנחשב זה לבנין, כלומר שהם החשיבו את העליות. אבל הסתירה בזמן שהרגישו איזו נפילה, שזה בא מהסתרת ה', כלומר שה' מסתיר עצמו מהם, וזה נקרא סתירה.
סתירת זקנים, שאומרים שה' שלח להם את ההסתרה, נמצא שהם כבר נמצאים בבנין, היות שהם מאמינים שה' מטפל בהם, ומזה הם מקבלים חיות.ועיקר אמונה ניכר בזמן הירידה, כלומר בזמן שאינו מאיר לאדם, שאז הוא עומד בפני ההתלבטות. או שיאמר, "אני לא צריך שום רווח, אלא אני רוצה לעשות נחת רוח למעלה, ולא חשוב לי מה שאני מרגיש", או חס ושלום אחרת.
(רב"ש ג', סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה)
5) לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
(זוהר לעם, בראשית א', 159)
6) כל אלו המחשבות שהרצון לקבל מביאו, האדם צריך להאמין, שמן השמים שולחים לו את המחשבות האלו, וזהו היות שהוא רוצה ללכת בדרך של השפעה, ובינתים הוא מתעצל בעבודה, לכן היות שהאדם התפלל, שה' יקרב אותו להיות דבוק בה', שהוא ענין השתוות הצורה, לכן כשרואים שהאדם מתעצל בעבודה, שולחים לו את המחשבות זרות, שאין האדם יכול להסכים להיות תחת שליטה כזו.
לכן זה נותן לאדם דחיפה, שהוא מוכרח להתגבר על מצבו, שבו הוא נמצא.נמצא לפי זה, שמהרע הזה, שהאדם מרגיש שיש לו כל כך מצב של שפלות, שאף פעם לא עלה על דעתו, שיש מציאות שהוא יהיה תחת שליטה כזו, לכן לא להתפעל ולברוח מהעבודה, אלא אדרבה, אלא שהוא צריך להאמין, שהבורא מטפל בו עתה, והוא מקרב את האדם אז עם מצב של אחוריים.וזהו על דרך שכתוב בספר "פרי חכם" (חלק ב' דף ע"ז) "על פסוק דומה דודי לצבי.
מה צבי, כשהוא בורח, מחזיר פניו לאחוריו. כך הקב"ה, בשעה שהוא מסתלק חס ושלום מישראל, מחזיר פניו לאחוריו. אשר אז חזר הפנים להיות באחורים. כלומר, שמשתוקק ומתגעגע לחזור להידבק בישראל. ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להידבק בהשם יתברך, אשר השעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם".ויש לפרש זה, שכוונתו, שבשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה נתרחק ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב"ה נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, אלא להיפך, האדם רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, זה נקרא שהבורא מראה לו בחינת אחורים.היות "הפנים" של הבורא הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן "אחורים" הוא ממש להיפך.
ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת אחורים. הוא בכוונה תחילה, שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות בחינת פנים.
(רב"ש ב', מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב')
7) אל יתפלל אדם שהמחשבות הזרות ימותו, אלא שיחזרו בתשובה. וזהו דוקא ע"י זה שמקבל עזרה מלמעלה בבחינת אמונה למעלה מהדעת, נמצא, שלא מבקש מה' שהמחשבות ימותו, בכדי שהוא לא יצטרך להתגבר על המחשבות... אלא האדם שרוצה ללכת בדרך האמת, ורוצה לעבוד בבחינת מוחא וליבא, בזמן שמגיע אליו הגוף, ומתחיל לתקוף אותו, מדוע הוא רוצה לצאת מדרך העולם, שכולם עוסקים במשפיע בעמ"נ לקבל.
ואחר כל פעם שהוא מתגבר עליו, הוא בא אליו בטענות יותר חזקות, ובמצב הזה אין הוא מבקש מה', שיסיר ממנו את טענותיו. אלא שהוא מבקש מה', שעל כל אלו הטענות שהרשע טוען, שיחזור עליהם בתשובה, כלומר שהקב"ה יתן לו כח ללכת למעלה מהדעת.
(רב"ש א', מהו מחצית השקל, בעבודה - א')
אינדקס