הכנה
בלי תמיכה הדדית אף אחד מאתנו לא יוצא מעצמו אפילו מילימטר קדימה... להרגשת העולם הרוחני...
אני נמצא בתוך המערבולת... ללא אוויר לנשימה...
אם אני יכול להתרומם מעליי על ידי הקבוצה... כשהקבוצה זורקת לי כאילו את גלגל ההצלה ומוציאה אותי קצת החוצה, ואני בולע קצת אוויר... זה האוויר הרוחני... ובמידה הזאת אני יכול להרגיש את הרוחניות...
אם אתם מסכמים ביניכם שאתם רוצים לעזור איש לרעהו... אתם תרגישו כמה שיש לכם כוח... ואתם תרגישו שאחריכם עומד כוח העליון...
הפתרון לצאת מכל בעיה - זה להפסיק לחשוב על עצמי ולחשוב על החברים..."
1. קטע לדיון
חיבור ממש רוחני... הוא בעשירייה...
הנשמה שלי - זו העשירייה...
רק כדי להרחיב אחר כך את הנשמה, לגדל אותה... לתוך העשירייה שלי חייבות להכנס עוד עשיריות... ואז אנחנו מתחילים להתכלל זה בזה... וזה נעשה על ידי המאור... אנחנו לא אחראים על זה... אנחנו לא צריכים לעשות כאן שום פעולה... המאמץ שלנו בתוך העשירייה שואב לתוכה את העשיריות האחרות... וכך אנחנו עובדים על הליכוד יותר רחב..."
שיר
2. קטע לדיון
*** ברוחניות אני מרגיש את עצמי בהתקדמות בגילוי הכלים השבורים הנוספים, כלא רצוי, לא ראוי, לא מוצלח.
ולא שאני רואה שזה עבודה מתקדמת, יותר קשה אבל יותר משובחת. לא. למה? כי מתגלה באמת הפנימיות שלי, מתגלה הנשמה שלי השבורה. וזה אני בעצמי ולא משהו נוסף, כמו שבעולם הזה שישנו אני, ואני רוכש איזה מקצוע חיצון עלי. אלא כאן זה מתגלה דווקא חיסרון חדש, שבור. והוא יותר פנימי מקודם, זאת אומרת אני בעצם מחליף את הפנימיות שלי הקודמת, מוצלחת במשהו, לפנימיות החדשה הלא מוצלחת.
3. שיר
4. קטע לדיון
*** נברא הוא לא יכול להתקיים מהרגשת הא-לוהות בצורה אחת, אחידה. הוא צריך שינויים, שינויי מצבים – עליות, ירידות, אור, חושך. שינויים בכל מיני הבחנות, ולפי השינויים האלה דווקא אנחנו מרגישים את הכול. כי "יתרון אור מתוך חושך", זאת אומרת תמיד אנחנו, כנבראים, צריכים לראות את ההבדלים, קונטרסט, בין כל מיני צורות הגישה.
ולכן היחס הנכון לבורא בזה שמשתנה אלינו, בזה דווקא אנחנו צריכים להרגיש שהוא מתייחס נכון אלינו. שאנחנו רצויים, שאנחנו מטופלים על ידו. ולכן כל זמן שאדם מרגיש שיש בו שינויים, או יכול לזהות שינויים, יכול להעלות את עצמו לרמה כזאת שמרגיש שוני בכל דבר מהחיים שזה בא מהבורא כדי לעורר אותו, לנענע אותו, אז אדם צריך להודות בעצם. כי זה הוא נמצא בהתפתחות.
שיר
5. קטע לדיון
*** מה זה נקרא "צדיקים"?
מצבים שאני יכול להצדיק את הבורא ואני נמצא ממש בדביקות בו בלב ונפש, שאני נמצא בו בקשר עימו באמונה, בהשפעה הדדית, שאני נמצא למעלה מהדעת שלי, יכול להיות בזה – זה נקרא "צדיק". שאז אני מצדיק את הבריאה למרות שלפי הרגשה שלי באבריי אני לא כך הייתי אומר, אלא אני נמצא בכוח השפעה, בכוח האור העליון שמאיר עלי ומחזיק אותי למעלה מהדעת. למעלה מדעתי, למעלה מהרגשה שלי בתוך הרצון. זה הצדיק, שיכול אז להצדיק את הבורא.
שיר
6. קטע לדיון
המשחק הוא דווקא הפעולה שאני לא יודע איך לבצע אלא אני עושה דמי, כאילו אני נמצא כבר בדרגה עליונה, ואז האור העליון מעלה אותי. אותו דבר עם הילדים הקטנים, אנחנו לא יודעים למה הם גדלים, אבל ילד שעושה כל מיני פעולות שאין בהן שום שכל ואפילו רגש אלא רק לומד מהגדולים, הוא מקבל שכל ורגש וגדל אך ורק מפני שחוזר על מה שהם אומרים. אנחנו צריכים לחזור על מה שאומרים מקובלים, בראש קטן, ובהחלט נזכה מזה לאותו הכוח שמפתח את הילד, כי אותו כוח מפתח אותנו, זה אותו האור. ואז כלפי מי שנרצה להידמות, כמו ילד שרוצה להידמות לגדול וכך הוא גדל בעולם שלנו, אנחנו שרוצים להידמות לבורא, למישהו יותר גדול, נגיע להידמות לו.
מתוך שיעור בוקר, חלק א', 21.02.17
הכנה
"הנשמה שלנו גדולה היא, חזקה ואדירה, חומות ברזל היא משברת, הרים וגבעות היא מפוצצת, רחבה היא מרחב אין קץ, אי אפשר לה להתכוץ, מוכרחת היא להתפשט, על כל אלה מליוני הנפש הישראליות שלנו, בכל דרגותיהם, בכל עליותיהם וירידותיהם, בכל ההרים שעלו שמה ובכל העמקים שירדו שמה, בכל מרומי קרת שהם עומדים שמה בראש מורם, בכל החורים אשר התחבאו שמה, מעוצר בוז וקלון, עמל ויגון, בכולם בכולם נשמתנו תתפשט, את כולם תחבק, אח כולם תחיה ותעודד, את כולם תשיב למקום בית חיינו. מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם."
1. קטע לדיון
"לכן אני מבין אותך שאתה לא רוצה להרגיש שום דבר רע. אבל באה כאן חכמת הקבלה ואומרת, לא צריכים, אתה לא צריך להרגיש שום דבר רע, אתה כבר עברת את כל ההתפתחות הקודמת לזה. אם עכשיו אתה הגעת לשיטת הקבלה אז כבר אתה יכול מרגע זה והלאה להיות רק בהשגת הטוב, זהו. לכן עכשיו מה שיתגלה לך רע, יתגלה לך רע מהטבע שלך, זה לא רע שזה משהו שכנגדך, אלא טבע שלך. אם אתה תרצה להקדים אותו ולעשות טוב אין שום בעיה, אתה אף פעם לא תרגיש רע. זה מה שחכמת הקבלה בעצם מייעצת לאדם.
שיר
2. קטע לדיון
ואתה צודק שאתה אומר שאתה רוצה להרגיש טוב בלי רע. אין שום בעיה, בבקשה, אם תוכל להשקיע את עצמך באהבת חברים, בחיבור איתם, דרך זה למשוך מאור המחזיר למוטב ולהידמות בזה לבורא, תרגיש כל הזמן טוב. זה אפשרי. זה אפשרי. זה נקרא דרך "אחישנה" בצורה אידאלית, במאה אחוז, בדרך "אחישנה". ובכל זאת המקובלים אומרים שרק בדרך הזאת כל כך יפה, להתקדם לגמר התיקון אנחנו לא מסוגלים אלא אם כן בכל זאת אנחנו יכולים להתקדם במשהו באמצע שנקרא "דרך ארץ". לא בדרך "בעיתה", בדרך ייסורים, ולא בדרך שכולה טוב, בדרך "תורה", אלא באמצע. אבל גם זה טוב. בקיצור הכול תלוי בך. תצליח."
3. שיר:
4. קטע לדיון
כתוב, יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק, שצער השכינה זה הרבה יותר מהצער שלנו, אנחנו עוד לא מבינים את זה, אנחנו לא כל כך מבינים מה בעיה לבורא לעשות לנו כל טוב בלי הצרות האלו. זה עוד נבין, שזה בלתי אפשרי להגיע לדרגת הבורא, לעצמאות כזאת, אם זה לא יהיה אם זה לא יהיה חופשי, אם אנחנו לא נהיה עצמאים כמוהו. ועצמאים זאת אומרת, שאנחנו בדיוק נהיה בין טוב ורע ונוכל להחליט לצורה הנכונה."
רב, שיעור בוקר 20.2
שיר
5. קטע לדיון
"הכוונה הנכונה בכנס זה רק לחשוב לגילוי הבורא בחברים. אני לא חושב על מי שנשאר שם בבית, תשמעו, ובכל מיני מקומות, רצוי לא לחשוב על המשפחה אם זה אפשר, תעשה צלצול, תתקשר אליהם תגיד שהכול בסדר, וזהו, בעוד שלושה ימים, ארבעה ימים אני אתקשר. רצוי אפילו כך. אתה יכול להתקשר גם באמצע, אבל שוב, אתה כל הזמן צריך להשתדל, אני מדגיש את זה, אולי זה לא נראה אנושי, אבל אין ברירה להגיד כך, שאתה צריך לחשוב רק על החיבור בין כולם, שאתה מאוד מאוד רוצה לגרום להם, לגרום להם חיבור המספיק לגילוי הבורא, זה הכול. ולהם, לא שלעצמך, אלא אתה באת כמו אבא לדאוג על הילדים, אלה חלקי הנשמה שלך.
שיר
6. קטע לדיון
הכוונה הנכונה בכנס זה רק גילוי הבורא בחברים...
לחשוב רק חיבור בין כולם לגרום להם גילוי הבורא כמו אבא שדואג לילדים. אתה נמצא בזה באיזה שייכות לתכונת ההשפעה עד שלא תחשוב עליהם לא
תזכה לגילוי כי גילוי זה כוח ההשפעה האהבה..... "
הכנה
המאבק הזה בין החברים ו"אני": מי חשוב?
המאבק הזה הוא דווקא נותן לי את ההזדמנות יותר מהר להחליט, לאן אני הולך... או לקראת הקבוצה, החברים, הבורא, הרוחניות, מחוצה לי... או דואג לעצמי, לנקודה השחורה שיכולה להרגיש רק את הקיום הזה, הזמני, שהוא ישנו רק כדי לצאת ממנו לחיים רוחניים...
הכל תלוי במידת החשיבות...
כאן כל המאבק שלנו... על החשיבות..."
1.קטע לדיון
הקו האמצעי לא נמצא בטבע... ישנו קו ימין וקו שמאל... כוח השפעה וכוח קבלה, פלוס ומינוס, צפון ודרום במגנט, אור וחושך, רצון לקבל ורצון להשפיע...
ימין ושמאל קיימים מלכתחילה בצורה שווה בבריאה, למרות שהימין הוא הקודם בזה שהוא רוצה לברוא ולהשפיע... וכך מקדם את השמאל...
אבל הקו האמצעי לא נמצא בטבע בכלל... הוא לא קיים...
אנחנו רואים שהימין והשמאל יכולים להיות קשורים יחד רק אם יש ביניהם התנגדות, משהו שמבדיל ביניהם... הם לא יכולים להיות יחד ממש... זאת אומרת חייב להיות משהו באמצע...
שיר
2. קטע להכנה
"לכן אנחנו עוברים כל מיני מצבים. הם לא מצבים רעים, והם לא מצבים הטובים, הם לא קרוב לבורא, רחוק מהבורא. הם פשוט מצבים שאנחנו צריכים, כולם כולם, להעתיק אלינו. זה דבר אחד. ודבר שני, צריכים לקבוע יחסים כלפי המצבים האלה. שהכול בא מכוח אחד והכול בא כדי לסדר אותנו, כדי לפרמט אותנו. שבסופו של דבר אנחנו נרגיש אותו כוח אחד. ורק לשם זה כל הבריאה הזאת קיימת. זאת אומרת אנחנו נמצאים, זה נקרא זמן התיקונים, שכל הזמן צריכים עוד ועוד ועוד לתקן את הרצון לקבל שלנו, שיהיה עוד יותר ועוד יותר רגיש למה שנקרא "בורא", איך שמתייחס אלינו, איך שבונה אותנו, מרכיב אותנו. זה הזמן התיקונים שבו אנחנו נמצאים."
3. שיר
4. קטע לדיון
"אם כן יש לשאול, מדוע אנו צריכים ללכת גם בקו שמאל, אם העיקר הוא קו ימין. ולאיזו תועלת משתמשים עם קו שמאל. התשובה היא, בכדי שנדע בתוך הדעת, איך המצב שלנו. כלומר, מהו שיעור אמונה שיש לנו, כמה תורה רכשנו, ואיך אנו מרגישים את ה' בזמן התפלה, וכדומה.
ואז באים לידי הרגשה, איך שאנו נמצאים בתכלית השפלות, שאין למטה הימנה. זוהי הסיבה, שאח"כ, שאנו עוברים לקו ימין, יש לנו העבודה דלמעלה מהדעת."
שיר
5.קטע לדיון
" כל התקווה שלנו - שנוכל לעורר את הכוח העליון, המאור המחזיר למוטב בהשפעתו עלינו... שהאור ישפיע על המאמץ שלנו לצרף את כל הנקודות שבל לנקודה אחת...
ואם אנחנו נתמודד להיות בנקודה אחת הזאת נגד האגו של כל אחד... אז אנחנו נרחיב את הנקודה הזאת במאבק נגד האגו שלנו לאיזשהו שטח... ובשטח הזה, אם נגיע לסאה, אנחנו נגלה את הבורא, את העולם העליון..."
שיר
6. קטע לדיון
אני יכול להבטיח לכם דבר אחד: מיאוש הרוחני האדם אף פעם לא יתאבד... רק מיאוש הגשמי... כשרוצה למלא את עצמו וסובל מזה...
כשינסה למלא את האחרים ויסבול מזה... אז יראה כמה שיש לו מזה תועלת... מלסבול שלא יכול למלא את האחרים...
בזה הוא יראה את עצמו מחובר לבורא..."
הכנה
חיבור מעל ניגודים... זו בעצם העבודה שלנו... זה מה שהבורא הכין לנו ליגיעה, לפעולה...
שמצד אחד, אנחנו צריכים להיות בניגודים הגדולים ביותר, הבולטים ביותר... אחרת, הוא לא נקרא נברא, אם הוא לא מנוגד לאחרים... ברצון שלו, בגאווה שלו, במעמד שלו, בדעה, בהבנה, בעקשנות... הוא מלא כוח התמדה על דעתו כלפי כולם... גם כלפי הבורא...
מצד שני, על ידי כוח העליון מקבל יכולת להתחבר עם כולם ולשמור על יחודו, על דעתו, על גאוותו יחד עם זה... לא נכנע כלפי האחרים... וכך כל אחד ואחד מהנבראים...
לזה אנחנו צריכים להגיע..."
1. קטע לדיון
כל אחד מאתנו יכול לבטל את עצמו... את השימוש בעל מנת לקבל של הרשימו שלו... ובזה אנחנו לא מבטלים את הרשימו, את היחודיות...
ואז מעל זה מתעלים ויכולים להתחבר... אבל יכולים להתחבר בשלישי, בבורא בלבד...
האדם קשור לבוא ומעביר דרך הבורא כצינור את היחס שלו לאחרים...
אז היחודיות נשמרת... ועוד יותר, מכפילה את עצמה לפי כמות האנשים שלהם האדם משפיע..."
שיר
2. קטע לדיון
"יש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתתאחדו בקשר אמיץ. וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה מפריד בין שתי נקודות. מה שאם כן כשהולכים בדרך ישר, אז מן שתי הנקודות הנבחנים ל"שני קוים המכחישים זה את זה", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל ב' הקוים ביחד." (רב"ש ב', אגרת ה)
3. שיר
4. קטע לדיון
** מה זה צער השכינה?
השכינה זה, שוב, אותו מקום שאותו אדם הולך לחבר, שבו הוא רוצה לעשות נחת רוח לבורא והוא מרגיש שיש לו עדיין כאלו רצונות שהוא לא מסוגל לצרף אותם לשם. ורצונות האלו כביכול הפוכים, הם רוצים לעצמם, הם בניגוד לשכינה ממש, כי כמה שאדם מקים רצונות בעל מנת להשפיע לפי זה הוא מגלה ומאתר שיש לו רצונות בעל מנת לקבל. אם אין קדושה אין קליפה וההיפך, אז לכן יש לו צער.
תלמיד: לאדם, לא לשכינה?...
שיר
5. קטע לדיון
לבניין השכינה אנחנו צריכים לדאוג. זו כל העבודה שלנו, זו כל הדאגה שלנו, זו כל המהות של העולם הזה, המצב מחוצה לרוחניות, מחוץ לשכינה, שמאפשר לנו דווקא לבנות את זה. לכן, ראוי אדם לזה, מי שראוי, ורצוי לחשוב על זה תמיד. שרק זאת תהיה המטרה, והעבודה שלנו, והבעיה, ובכמה שאנחנו מצליחים בזה, אנחנו צריכים לתלות כל ההצלחה בכלל בכל החיים שלנו. עד כדי כך שגם העולם הזה וכל מה שיש בו מצטרף לבניית השכינה, וכך אנחנו נהיה כולנו בעיסוק הזה.
שיר
6. קטע לדיון
*** כל אחד מרגיש תענוג בזה שמקבל משהו טעים, נעים, שהכלים שלו מוכנים לזה. ויחד עם זה, אם אנחנו מגלים שיש בעל בית, ושאנחנו מקבלים והוא משפיע, אז מתעוררים בנו רגשות האלה של בושה.
והרגשת הבושה הזאת היא מתעוררת בהתאם להתפתחות האדם, עד כמה שהוא יותר מפותח, פחות מפותח. בדרך כלל בדרגת חי אנחנו לא מרגישים שום בושה. לא דומם, צומח וחי, לא מרגישים שום בושה. ולא אדם שנמצא בדרגת חי, לא מרגיש בושה
הכנה
אנחנו ממשיכים אותו הנושא מהבוקר, עניין הביטול ההכרחי בין תלמיד למורה הרוחני. הביטול הזה נובע מהכרחיות להידמות למערכת הרוחנית, ששם כל הבא בדרך אחרי הראשון שאליו מחוברת כל המערכת הרוחנית וכך כל אחד למי שמנהיג לו את הידע, מעביר לו כל ההעברה הרוחנית, שהרב הוא כצינור והתלמיד צריך לעשות כל התחבולות להפוך לכלי המילוי מהרב. התלמיד זה לא אדם יחיד אלא החיבור בין עשירייה לאחד בדרגה עליונה, וכך כל עשירייה מתחברת לאחרות עד שהופכים הכל לאחד.
מכאן אנו קובעים כל החוקים ביחסים בין תלמידים לרב, דרך מרכז העשירייה. לפני שמתבטלים כל אחד כלפי החברים, לא יכולים להתבטל כלפי רב ובורא. לכן כל הפעולות האלו כלפי החברים הן הכרחיות ונחוצות עמ להגיע לביטול כלפי רב ובורא..
1. קטע לדיון
זו בעיה כי זה מנוגד לשכל ורגש שלנו ולמה שלומדים בעולם הזה. ואין שום יחס לאמונה עיוורת, ואנחנו חיים בתוך הכללים ומוסכמות שיקריים, אנחנו מדברים על אמונה, מסירות, גבורה, ולא מבינים שהכל מתבסס על אגו שלנו. ואז מה שהוא מראה לי נקרא ״אמת״ ומה שממלא אותו, מרגיש לי כטוב, ולכן אנחנו חיים בשקר ולא יודעים זאת, כי יתרון האור מתוך החושך, ולנו אין אבחנה אמיתית מה זו השפעה, ולכן לא מבינים זאת לא מקבלים זאת.. ובעולמנו זה גם להשפיע עמ לקבל, שעושים עמ לקבל מילוי באגו..
שיר
2. קטע לדיון
בתוכניות ״חיים חדשים״ אני משתדל להסביר בחיצוניות הזו את החוקים הרוחניים! בתוך השיחות האלו אפילו שאני לא אומר שזה מחכמת הקבלה אני כל הזמן מספר על החוקים הקרובים לרוחניות כלומר איך זה צריך להראות בעולם הגשמי עפ חוק הרוחני. חנוך נער עפ דרכו, אני מדבר עימו על הגשמיות שלו ומסביר לו עם חוקים הרוחניים. שהיום הקשר הגשמי לגמרי הפוך מערכת הגשמית האגואיסטית הפוכה מנוגדת בהכל למערכת הרוחנית ושתי המערכות נמצאות בניגוד הגמור וזה נקרא משבר ומשם צריך להגיע לפיתרון.. אני לא יכול לדבר איתם בשפה הרוחנית לכן אני מסביר להם רק החצי התחתון איך לעשות יפה וטוב עי החיבור בינינו
3. שיר
4. קטע לדיון
עליכם בזמן השעור להיית דבוקים למה שלומדים בלב ונפש שמה שקוראים מסדר ומפרמטים אותי מבפנים שעכשיו הסיפור שאני עכשיו שומע שאני אקלוט אותו עי האור, שהמערכת הזו תתגלה בי.. לקלוט את האור העליון בטקסט שייצב לי נכון כל המחשבות כל התכונות כל הכוונות שלי שהאור שנמצא בכתבים יפרמט אותי, זה לימוד תורה ולא לימוד חכמה..
שיר
5. קטע לדיון
צריכים לעשות כל מה שניתן כדי לשמוע שעור בקבוצה הכי גדולה יציבה ומאוחדת.. אבל אם התנאים לא מאפשרים לו כך והוא חי באיזה מקום מרוחק מאוד אז אין ברירה.. ואז חייב להיות מחובר דרך אינטרנט לקבוצה ומרגיש את הקשר גם אם וירטואלית כי מדובר על קשר רוחני ולא גשמי
שיר
6. קטע לדיון
כל המדרגות קיימות. בכולם אנחנו כבר נמצאים רק צריך לגלות שאנחנו נמצאים שם. רוחני זה מסך המשותף. אין ממני העלאת מן למעלה מפני שאני לא מקבל מן מלמטה. ישנה בקשה אבל היא לא מיוצבת. אין לי חיסרון מיכם. עד שאתם לא עושים חיבור אין מי שיבקש. ברוחניות קיים רק אם מתחברים מעל ההבדלים
הכנה
"אמר לי רבינו הארי ז"ל, כי לסיבה שהייתי בגלגול אחד מן הקודמים בלתי מאמין בחכמת ספר הזוהר, שצריך עתה שאעסוק תמיד בכל יכולתי בחכמת ספר הזוהר, ושזה הוא העיקר הגדול שאני צריך לעשות עתה בגלגול זה. גם אמר לי, כי לסיבה הנ"ל צריך אני שלא אקשה קושיות רבות בזהר עד אשר אלמד עמו שמן ידוע אצלו, ואח"כ יהיה לי רשות להקשות ולשאול כל מה שאני רוצה לחקור ולידע בספרי הזוהר." הרב חיים ויטאל, בשער הגלגולים דף מט'
1. קטע לדיון
*** עם הבורא אנחנו מגיעים למגע במידה שאנחנו בעל מנת להשפיע, אפילו מידה הכי הקטנה אבל קיימת, ושהיא קיימת מעל הזמן, מקום, תנועה, הכול לפי אותם התנאים שבהם נמצא כוח העליון, עולם העליון. אחרת אין קשר.
אם כן, איך בכלל אנחנו יכולים לגשת לבורא, להתחיל את הדרך?
שיר
2. קטע לדיון
**** כתוב ש"לברך על הרע כמו על הטוב". לעשות משהו ללא לקחת בחשבון באילו תנאים אנחנו עושים, ובאיזה חשבון, ועד כמה שזה ברצון לקבל שלנו זה נעים או ההיפך, זאת אומרת אני צריך להיות מוכן מראש לקבל פקודה מהבורא ללא שום.. עם ביקורת, עם בדיקה מה זה עושה לי, אבל שהביקורת ובדיקה הזאת לא תשפיע על הביצוע שלי.
זה נקרא שאני עובד למעלה מהצמצום. שאני מכין את עצמי לקבל פקודה ולבצע אותה ללא שום הבדל במה שארגיש מה זה עושה לי, או לחיים או למוות, לכל מיני כיוונים ומידות.
3. שיר
4. קטע לדיון
** אם משתנה המצב בעשירייה, איך משתנה התפילה?
בהתאם לזה. אנחנו כל הזמן צריכים להיות עם הבורא בתפילה. כל הזמן. עכשיו דרך עשירייה לבורא, שאני מתפלל עבור כל העשירייה איך שהיא תצליח ולא שאני בתוכם אצליח, אלא איך אני עבורם מתפלל. ובהתאם לתנאים שאני מקבל, אני, שבי משתנים כל מיני מצבים, חשבונות, הפרעות, בהתאם לזה אני כל הזמן שומר את עצמי לראות אותם כשלמים ולהתפלל עבורם לבורא. הבורא בעצמו שלם, אין לי במה להתפלל אליו, שיהיה לו טוב? אלא עשירייה בשבילי זה אותו הכלי שאני יכול לדאוג לו. אבל לא שאני מקבל משהו מהכלי הזה חוץ מזה שאני דואג שיהיה להם טוב.
שיר
5. קטע לדיון
אני מכין את עצמי לקבל תנאי העבודה, להיות בדביקות, בחיבור, בהשפעה, בכל הזמן לאתר את הבורא אחרי כל הפרטים שבעולם הזה, כל מה שיש לנו בקבוצה, בחברים, בין החברים – זה הכול בורא שעומד אחרי כל חבר וחבר, ובינינו. ואני מתחייב כל הזמן להיות במאמץ לזה, שהבורא הוא אין עוד מלבדו, טוב ומטיב, אחור וקדם צרתני, שהוא מכין לנו כל המחשבות וכל הפעולות וכל האמצעים וכל התנאים, מעשים, שפתאום יורדים עלינו ככה, או מתעוררים מתוכנו.
שיר
6. קטע לדיון
כי אם בורא רוצה להיטיב לנבראיו, נבראיו זאת עשירייה כי היא בעצם מהווה לי את הצורה של כל המציאות, של כל הנבראים, ואז אם אני מתפלל עבורם זה אני הולך יחד עם הבורא שהוא רוצה גם כן כלפיהם להביא אותם לגמר התיקון, למלא אותם. אז לכן אם אני עושה את זה כלפיהם, כלפי העשירייה, זה נקרא שאני עושה טוב לבורא.
לכן בעשירייה שם אנחנו נפגשים, שם מטרת העבודה שלי."
הכנה
הכנה לכנס אני פונה לכולם, והייתי ממליץ לכולם שוב ושוב, להתחבר לעשיריות ובזה להכין את עצמם לכנס. כנס הוא חיבור כעשירייה אחת, ולכן כדי להיות מוכן לזה, להרגיש את המציאות בחיבור איפה שאני נעלם, ומתחיל להרגיש בתוך ההעלמה הזאת את הבורא, שזאת מטרת קיום האדם בכלל, אז אני בזה צריך להיות מוכן.
לכן עכשיו ההכנה העיקרית היא, כמה שיותר להתחבר בתוך העשירייה. כדי להיות מוכן בעוצמת הכנס דווקא, בעזרת הכנס, ששם יש כל כך הרבה עשיריות, ובכל העולם סביבנו שאז כולם יתחברו, שאנחנו נוכל להגיע לחיבור כזה, שנגלה שם את כוח החיבור הכללי שזה הבורא.רב 11.1.17
1. קטע לדיון
*** תלמיד: שאני מרגיש כבדות בעבודה בעשירייה שלי, איך אני יכול להפוך להיות אדם? מי מניע אותי לעשירייה?
אותה עשירייה צריכה כל הזמן לדאוג לעורר את החברים. זה צריך להיות בצורה מכנית, שכל יום ויום אנחנו צריכים לעורר את כל החברים שלנו, כל עשירייה, לחיבור, לנענע אותם, לעורר אותם.. זאת עבודה יום יום. זה אף אחד לא צריך לחכות עד שעשירייה תעשה את זה. יכול לעשות את זה בעצמו כלפי עשירייה, אבל עשירייה מצידה חייבת לעשות את זה לפי הסדר יום. פשוט חייבת. כמו שמתאספים יחד, שקבענו יחד בצורה חיצונה, כך אנחנו קובעים שמתאספים יחד בצורה פנימית, בלבבות. [חלק א, ד72]
שיר
2. קטע לדיון
"זה ביקורת פנימית. תפילה זה ביקורת, "להתפלל", לדון את עצמו. זאת מהות התפילה. לכן כתוב "הלוואי שיתפלל כל היום". שכל היום, כל הזמן אדם בודק את הרצונות שלו בכמה הם בעד ונגד חיבור עם העשירייה ועם הבורא. בורא אתה לא מבין, לא יודע, ליתר דיוק זה רק עם עשירייה, איתה אתה יכול להיות בטוח. מה שאני חושב עליהם זה המצב שלי, זה היחס שלי לבורא. בדיוק, אחד לאחד. לכן, לפי זה אתה תבין עד כמה שאתה מזלזל בו, לא מחשיב אותו וכולי וכולי. אז מה אתה רוצה ממנו? זה טוב, טוב, עשר דקות האלה טוב."
3. שיר
4. קטע לדיון
בהכנה יכולים לדבר רק עם אנשים שנמצאים במסגרת שלנו, לא שבאים נגיד עוד כמה אלפים עוד אלפיים איש יבואו נגיד לכנס מבחוץ ככה בצורה אקראית כזאת , לכן אני פונה לכולם והייתי ממליץ לכולם שוב ושוב להתחבר לעשיריות ובזה להכין את עצמם לכנס, כנס הוא חיבור כעשירייה אחת ולכן כדי להיות מוכן לזה, להרגיש את המציאות בחיבור איפה שאני נעלם ומתחיל להרגיש בתוך העלמה הזאת את הבורא שזה מטרת הקיום האדם בכלל, אז אני בזה צריך להיות מוכן, לכן עכשיו ההכנה העיקרית היא כמה שיותר להתחבר בתוך העשיריה כדי להיות מוכן בעוצמת הכנס דווקא בעזרת הכנס שם זה כל כך הרבה עשיריות, ובכל העולם סביבנו אז יהיו כולם מתחברים שאנחנו נוכל להגיע לחיבור כזה שנגלה שם את הכח החיבור הכללי שזה הבורא.
שיר
5. קטע לדיון
"כל מה שאנחנו עושים - לומדים איך לעלות מ"ן, לארגן אותו ולעלות אותו שהעליון יקבל את החיסרון שלנו, ולפי החיסרון שלנו, אם הוא נכון, אז אנחנו מיד מקבלים תשובה. הכול תלוי ביצירת החיסרון מצידנו. לכן כל הלימוד הוא, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לקבל תגובה הנכונה מהעליון. ולכן כל העבודה היא על מה העליון מגיב - על החיסרון שיהיה בהשתוות עמו, לכן תעשה רצונך כרצונו. רצונו להשפיע, איך אני יכול לרצות להשפיע?". רב, הכנה
שיר
6. קטע לדיון
אז לפני שאתה מתרגז על החבר, או על הגברת שלך, או על הילדים שלך, קודם כל אל תשכח שזה בא מהבורא. ואחר כך, אחרי שאתה מברר סיבת הניתוק, התנגשות, מה האופי של ההתנגשות, מאיפה זה בא, לשם מה זה בא, זאת אומרת, עבר, הווה ועתיד. עבר מה הסיבה? אין עוד מלבדו. מה המצב? מנוגדים זה לזה, חוסר התאמה. מה המצב שצריך להיות, העתיד? חיבור על פני הניתוק הנוכחי. לא ניתוק, ריחוק, היפוך זה מזה
הכנה
לבקש מהבורא שייתן לך לאהוב את החבר למרות שאתם הפוכים. ואז בפער בין כמה שאתם הפוכים, וכמה שאתם עכשיו מתחברים, אתם מגלים את עוצמת הבורא ביניכם. הבורא יכול להתגלות רק כאור וחושך יחד, "כיתרון אור על פני חושך". ולכן אם אתה מוחק את השנאה ביניכם, אתה גם לא רואה, מוחק בזה את היכולת לבורא התגלות".
1. קטע לדיון
אנחנו כל הזמן נמצאים בביקורת. זה יפה מאד, הביקורת הזאת. היא רק תגדל יותר ויותר. אבל אנחנו, בהתאם לזה, צריכים לבטל את עצמנו, לוותר על מה שנראה לנו רע בחבר, על ידי זה שאנחנו מתקנים את עצמנו ורואים בו את התכונות הטובות במקום התכונות הרעות. וכך זה לכולם. זה לא וויתור מה שיכולים לחשוב בחוץ, כי אני בזה לא מוותר, אני לא מבטל. אני בזה מתקן את עצמי. מתקן את עצמי"
שיר
2. קטע לדיון
"בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן את חברו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל.
וזה נקרא "קנה לך חבר", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא "יגיעה", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. כי מצד השכל, איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו האמיתי של חבירו."
3. שיר
4. קטע לדיון
"אף פעם אין בעיה במרכיבים, אלא רק בקשר ביניהם. זה העניין". ".. אין מה לבדוק את האדם עצמו, אל תבדוק אותו בעצמו, אין בו שום דבר לא רע ולא טוב ולא כלום, רק את הקשרים שלו, אלפי קשרים, כל מיני קשרים. את זה צריכים לבדוק, לראות מה לא בסדר ולתקן, זה הכול".
רב שיעור "תנועה רוחנית 2" 2.1.17 (ערוך)
שיר
5. קטע לדיון
*** כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. מה שאם כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד. (כתבי רב"ש, כרך ב', אגרת מב)
שיר לסיום!!!!!!!
אינדקס