סיכום משיעור בוקר 01.04.2015 חלק א' ( מאמר "בא אל פרעה - ב'" ) 31 דקות

כל הבריאה היא יצר הרע , כי בריאה זה נקרא "בר" מהבורא ( חוץ מהבורא ) . דומם , צומח , חי לא נמצאים חוץ מהבורא , הם מנוהלים במאה אחוז , בשליטה מלאה ממנו ומתי שמתחיל להראות מתוך הרצון לקבל הכללי , בהתפתחות שלו בדומם , צומח , חי ,מתחיל להתפתח יצר הרע , אז , הוא נקרא בריאה והוא תחילת האדם . לפני זה ,הוא נמצא בצורת החי ולא מדברים עליו בתורה , כי התורה היא כולה המאור המחזיר למוטב , שעובד ,פועל נגד יצר הרע .

לכן ,העבודה שלנו , כל התורה ,שאנחנו משתמשים בה , זה אף ורק ,כדי לגלות ולתקן את יצר הרע ולעבוד איתו בצורה המתוקנת , הנכונה . כך לבנות מעצמנו מפרעה אדם צורת האדם , הדומה לבורא ( מצורה ההפוכה ,זה נקרא יצר הרע , ליצר הטוב , כמו שהוא "טוב ומטיב" ) . זה ,בעצם ,כל התהליך ,שאנחנו צריכים לעבור , לכן ,כל העבודה היא ,בעצם ,"בוא אל פרעה" - כל החים , כל התיקונים , כל מה שיש ,עד גמר התיקון ,כאשר אנחנו עובדים עם היצר הרע שלנו בכל מני צורות

או שאנחנו לא מזהים , מכירים אותו , מתחילים לגשש איך להגיע אליו , איך למצא אותו בנו ( כמו שאנחנו בפסח מכניסים חמץ באור הנר )

אחר כך , אחרי שמאתרים אותו , מבודדים אותו מכל היתר רצונות שלנו , שהם בדרגת החי ( חי לא צריכים לתקן ) ובצורה כזאת אנחנו מגיעים לתיקון


אז ,אותה צורה ,שאנחנו מגלים בתוכנו , שהיא למעלה מדרגת החי , שצריכים לתקן , אותה צורה מתגלה בכל מני אופנים ויש לה הרבה שמות ( שבע שמות ליצר הרע , יש עוד ) בקיצור ,התורה ההפוכה מהבורא נקראת יצר הרע . בדרגות הגבוהות אנחנו קוראים ליצר הרע , בלעם , בלק , פרעה , המן ועוד הרבה שמות זכרים ונקבות וכך אנחנו מכירים אותו ועובדים עליו כך , שצריכים לרסן אותו ולאלף אותו ולהפוך אותו ליצר הטוב . כי אין לנו יצר הטוב ,אלא ,הוא אותו יצר הרע , שאנחנו ע"י מאור המחזיר למוטב מתקנים אותו והופכים אותו ליצר הטוב . לכן ,כתוב ,שמלאך המוות הופך להיות מלאך הקדוש . במיוחד מדובר על זה בפסח , כי פסח זה יסוד , הראשון בדרך שלנו

בהתחלה הוא מקבל אותנו יפה ואומר ,עכשיו אתה תגדל להיות כבהמה , אתה תהיה גדול , חזק , עשיר , חכם וכו' , תוכל לשגשג והוא דוחף את האדם קדימה עד שהוא ( האדם ) מתחיל להרגיש ,שיצר הרע לא חושב בעצם לטובתו , אלא , ההפך . יש כאן תחכום גדול מאוד ,שהאגו הזה , ששולט באדם , פרעה , הוא בעצם לרעתנו . אז ,מתחילים להלחם נגדו , רוצים לצאת משליטתו או ,לפחות ,לא לברוח לגמרי ממנו ,אבל ,לדעת איך להסתדר , לפחות במשהו , ואנחנו לא מסוגלים , כי הוא לא מוותר על כלום , עד דרגת העבד ממש , שאדם חייב להיות תחת שליטתו .


לכן ,כאן בסיפור של מצרים או בתחנה הזאת בדרך , שאנחנו נתקעים , אנחנו מתחילים להכיר את הטבע ,שבורא ברא , שהוא אמר בראתי יצר הרע . אם אנחנו לא מגלים את הפרעה , היצר הרע הזה , שלא נותן לנו להגיע למטרת החיים , למילוי של החיים . הוא דוחף אותנו מדרגת האדם בחזרה להיות בהמה ולהיות ממש בשליטתו .

בלי שאנחנו נגלה את זה ,אנחנו לא זקוקים לתורה , למאור המחזיר למוטב . רק אחרי שאנחנו מגיעים לבדיקה מאוד ברורה עם תצאות מאוד מאוד ברורות , שאנחנו נמצאים בשליטת היצר הרע , שהוא גונב מאיתנו כל החיים ( אולי היית בעולם הזה מאות גלגולים בכל מני צורות , דורות ) וכך גמרתי את החיים שלי ללא שום תוצאה , סבלתי סתם והתגלגלתי כמו בהמה וגם עכשיו , אומנם עכשיו ,אני מודה לזה ( פעם הראשונה ) ,כאשר אני רוצה להגיע לתוצאה , כתוב "עולמך תראה בחייך" אבל אני לא מסוגל , כי אותו השונא שלי הוא בולע כל המאמצים שלי ונהנה עוד יותר מזה .

אם היית סתם בדרגת חי , אז היית מקיים את החיים שלי , אבל ,כאשר אני רוצה להיות אדם למעלה מהחיים האלו , לדעת סוד החיים , מטרת החיים , מהות החיים ,אז ,כאן ההנאה של היצר הרע הזה , כאשר אני מגלה את מטרת החיים , אני רוצה להשיג אותם ושאני מגיע ומתרומם , אבל , הוא לוקח את על היגיעה שלי אליו ואני שוב הופך להיות בהמה ואני שוב לא רוצה כלום ולא יכול לזוז . יש לי מטרת החיים , משהו שם עוד מאיר בזמן הנפילה ,אבל ,אני לא יכול לעשות כלום ואז הוא נהנה עד כמה שהוא שולט עלי . לכן ,ישנה כאן היגיעה רבה , דרך לא פשוטה לדעת מה זה "בוא אל פרעה" איך לגשת אליו כך , שאני תופס את הנחש הזה ( או בראש או בזנב , צריכים לברר ) ואז אני יוכל להתגבר עליו .


גם כאשר אני בודק איך מתגברים , אני פתאום מגלה שאני זקוק לבורא , שבלי ידו אין לי שום אפשרות להתמודד עם היצר הרע הזה .

למה ?

כי אני מגלה ,שבעצם הבורא , הוא שם לי את ההפרעה הזאת , את המחסומים האלו ואני חייב להתאמץ להתעלות על ההר וכל האלו המפריעים לי בדרך ( שומרים , שוטרים ) ,כאילו אנשי פרעה ,והוא בעצמו מפריעים ואז אני מגלה ,שזה הבורא מלמד אותי ,כדי להיות מוכן להיות כמוהו …

אז ,אנחנו צריכים ללמוד ,מה זה בוא אל פרעה , כי מתוך גישה הנכונה ,אנחנו כן נוכל לדעת איך אנחנו מתמודדים עמו ואנחנו צריכים ללמד את עצמנו ,איך לשנאות אותו נכון , באיזה הבחן , כי השנאה היא מפרידה אותנו ממנו , מהאגו שלנו .

בוא נראה ,מה אומר לנו רב"ש איך צריכים לגשת לעניין ?


"הזה"ק שואל "בא אל פרעה" הלא "לך אל פרעה" היה צריך לומר. כיון שראה הקב"ה, שמשה ירא ושלוחים ממונים אחרים למעלה לא יכלו לקרב אליו, אמר הקב"ה "הנני עליך פרעה מלך מצרים", התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, שהקב"ה היה צריך לערוך עמו מלחמה, כמו שכתוב "אני ה'", שדרשו "אני ולא אחר", ולא שליח", עד כאן לשונו…"


זאת אומרת ,סה"כ מה שאנחנו צריכים , כדי לגדל מאיתנו אדם , זה להכיר את הבורא .

בהמה לא יכולה להכיר את הבורא ( דרגת הבהמה שבנו ) ,אלא ,רק דרגת האדם . להכיר ,זה נקרא להיות נגדו ולהיות בעדו , בשני צורות האלו אנחנו מתחילים להבין ,כי יתרון אור מתוך חושך ,אנחנו מתחילים להבין , להרגיש , להכיר את הבורא ,עד שאנחנו נעשים דבוקים בו .

וודאי , שאין לנו שום כוח לא להכיר ולהרגיש , לאבחן בשום צורה , לא להלחם עם פרעה , אלא , הכל עושה הבורא , אבל ,אנחנו צריכים להיות נוכחים בזה , כי מדבר והיפוכו ( בורא ופרעה ) אנחנו ביניהם רוכשים את האומנות , ידיעה , דרגה ...

הגישה שלנו צריכה להיות בתבונה - אנחנו לא צריכים להרוס את הפרעה , לא צריכים להרוג את הפרעה ,אלא ,אנחנו צריכים לתקן אותו , כאילו לקחת צורה ההפוכה הזאת ולצפות אותה ,במה שהיא דומה לבורא . במה לצפות ?

בכוונה ע"מ להשפיע . אותו רצון לקבל ,שהיה ע"מ לקבל , אנחנו מורידים ע"מ לקבל ( דרגת בינה ) ומגיעים לזה ,שמצפים עליו בע"מ להשפיע ואז מפרעה נעשה הבורא .

שתי צורות האלו ,הן צריכות להיות זה כנגד זה ( שני קווים ) ואנחנו עולים ,דווקא ,ביניהם בהכרה מלאה בשניהם , כי באף אחד מהם אין לנו אמת ותפיסה הנכונה , אלא , רק בבירור ,מה דומה ומה הפוך בין שתי תכונות הללו ( ע"מ לקבל וע"מ להשפיע ) .

הרצון אנחנו לא לוקחים בחשבון , הרצון רק נותן לנו גובה של הבירור ע"מ לקבל מצד שמאל , ע"מ להשפיע בצד ימין והרצון הוא קובע גובה של המדרגה




"...וההבדל בין בא ללך הוא, שבא משמע, שנלך ביחד, כדרך שהאדם אומר לחבירו "בא".

ויש להבין ענין זה, כי הזה"ק אומר, בשביל מה היה צריך הקב"ה לילך עם משה, כי משה לבדו לא היה יכול לבדו לעשות עמו מלחמה, אלא הקב"ה בעצמו ולא אחר. אם כן בשביל מה היה צריך למשה, שילך עם הקב"ה. הלא הכתוב אומר "אני ולא שליח". אם כן איזו תועלת מביא זה שהקב"ה הלך אל פרעה, הנקרא תנים, עם משה. הלא הוא יכול ללכת לפרעה בלי משה.

ויש עוד להבין מה שאמרו חז"ל (קדושין ל' ע"ב) וזה לשונו, "אמר ריש לקיש, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר, צופה רשע לצדיק, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו, שנאמר, ה' לא יעזבנו בידו".

וגם כאן מתעוררת השאלה, אם האדם בעצמו אינו יכול להתגבר, אלא הקב"ה צריך לעזור, הכפילות הזו למה לי. היינו, או שהקב"ה יתן כח באדם להתגבר עליו בלבדו, או שהקב"ה יעשה את הכל. ולמה צריכים כאן כאילו שני כוחות, אחד של האדם ואח"כ כוחו של הקב"ה. וכאילו שרק על ידי שניהם יכולים להתגבר על הרע, וכח אחד לא מספיק.

הנה ידוע, כי שלימות האדם היא, שהוא צריך להגיע למטרת הבריאה. זאת אומרת, להשיג את המטרה שבשבילה נברא העולם, הנקראת להטיב לנבראיו. היינו, שהנבראים צריכים להגיע לקבל את הטוב והעונג, מה שחשב להנותם.

ומטרם זה, אין עוד הבריאה נקראת בריאה המתאימה להבורא, היות כידוע, שמפועל השלם צריכות לצאת פעולות שלימות, היינו שכולם ירגישו את היופי שישנו בהבריאה, ושכל אחד ואחד תהיה לו היכולת להלל ולשבח את הבריאה, ושכולם יוכלו להלל ולהודות לה' על הבריאה שבראה, ושכולם יוכלו לומר "ברוך שאמר והיה העולם". זאת אומרת, שכולם מברכים את ה' עבור זה שברא עולם טוב מלא תענוגים, וכולם עליזים ושמחים מהנחת רוח שמרגישים מרוב תענוגים שמקבלים בעולם.

אולם כשהאדם מתחיל להתבונן, אם הוא באמת שבע רצון מהחיים שלו, כמה קורת רוח הוא מקבל מעצמו ומהסביבה שבה הוא נמצא, אז הוא רואה להיפך, שכולם סובלים יסורים ומכאובים, וכל אחד ואחד סובל בצורה אחרת. והאדם צריך לומר "ברוך שאמר והיה העולם", אז הוא רואה, שהוא אומר זה רק משפה ולחוץ.

אלא כידוע, שאין הטוב והעונג יכול להתגלות בעולם מטרם שיש להעולם כלים דהשפעה, היות שכלי קבלה שלנו מלוכלכים עוד בקבלה עצמית המצומצמת מאוד במידתה, וגם מפרידה אותנו מהבורא (פירוש, על הכלי קבלה היה צמצום הראשון, שלא יאיר שם שפע. עיין בהקדמת ספר הזהר דף קל"ח בהסולם).

ובכדי להשיג את הכלים דהשפעה, כאן מתחילה המחלוקת והמלחמות, היות שזהו נגד הטבע שלנו. ובשביל זה ניתנו לנו תורה ומצות, בכדי להגיע לדרגת השפעה, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין" (קדושין ל').

וכמו כן ניתן לנו מצות "ואהבת לרעך כמוך". ורבי עקיבא אומר "זה כלל גדול בתורה" (ב"ר פכ"ד). כלומר, שע"י זה שהאדם עובד באהבת חברים, הוא מרגיל את עצמו לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת..."


זאת אומרת ,המבנה הגשמי שלנו , הוא בנוי במיוחד כך ,שאנחנו יכולים לסדר אותו נכון , כדי לגלות את הכוח הרע הזה ,כנגד הבורא . אם אנחנו מצטרפים לקבוצות ומקבלים הבחנות ממקובלים , אם אנחנו עובדים נכון תחת המשגיח , מורה , מדריך , אז ,אנחנו מתחילים בכל ,מה שאנחנו עושים בעולם הזה לראות , עד כמה שזה מסודר , כדי לגלות את השולט עלינו , הפרעה



"...אמנם יש להבין, מה שאנו רואים לעינינו, שיש אנשים שמשקיעים כוחות באהבת חברים, ומכל מקום לא הגיעו אפילו כמלוא נימא לאהבת ה', שיכלו לעבוד בתורה ומצות מטעם אהבת ה'. זאת אומרת, באהבת חברים, הם אומרים שהם מתקדמים במקצת, אבל באהבת ה' אין הם רואים שום התקדמות. אבל צריכים לדעת, שגם באהבת חברים יש דרגות, היינו שצריכים לחשוב על החיוב של אהבת חברים.

כי זה יכולים לדמות לבנין, שיש שמה ב' קומות, וגם קומת קרקע. והמלך נמצא בקומה ב'. ואומרים, מי שרוצה לכנס להמלך, היינו שכל מטרתו היא רק שרוצה לשוחח עם המלך פנים בפנים, אומרים לו, שהוא מוכרח מקודם לעלות לקומה א', כי אי אפשר לעלות לקומה ב' מטרם שעולים לקומה א'.

וזה בטח, שכל אחד ואחד מבין שזה נכון. אבל יש סיבה לזה שצריכים לעלות לקומה א' שנקרא תיקונים, היינו שע"י זה שהאדם יעלה לקומה א', שם הוא יכול ללמוד, איך שיכולים לדבר עם המלך פנים בפנים. ויהא ביכולתו לבקש מהמלך מה שליבו חפץ. אדם הזה ששמע, שצריכים מקודם לעלות לקומה א' ואח"כ יכולים לקומה ב', הוא הבין זה טוב מאוד. אבל היות שכל חשקו הוא לקבל פני המלך, ולא דואג לשום דבר, נמצא, מה שאמרו לו, שהוא צריך לעלות לקומה א', היה עליו לעול ולמשא.

אבל אין ברירה. אז הוא עולה לקומה א' ולא מעניין לו להסתכל מה שיש שמה, הגם ששמע, שבקומה א' לומדים לאדם איך לדבר עם המלך. אבל הוא לא שם לב לזה, כי זו לא מטרתו, כי מטרתו היא המלך, ולא מה שהוא יכול ללמוד בקומה א'…"


אם אנחנו מזלזלים באמצעים כמו קבוצה , רב , ספרים , כל הלימוד , הפצה , סדנאות ,כי זה אמצעי , כי רואים את הסוף , מה אנחנו רוצים להשיג , אבל ,לא כל כך עדיין יודעים לקשור השקעה באמצעים לקבלת התגמול , כי משקיעים ,כאילו בדברים הגשמיים ( בהפצה אני צריך להיות תרוד בדברים הגשמיים , גם בקבוצה - סעודות , כל מני ארועים , לשבת , לדבר וגם לימוד ,שאני לא מבין כל כך אותו וכו' ) , אדם לא מודה לזה ,שדברים האלו הם הכרחיים , אבל ,המועילים הם במידת הכוונה שעליהם , שמה שאני רוצה מהם . ובכוונה ישנם כאן כמה דיוקים

אם הכוונה היא ע"מ לקלב , אני רוצה לרכוש , להכיר את הבורא , איפה העולם הבא שלי וכו'

או שהכוונה היא , בכל זאת , להגיע להשפעה . אם כך ,אז ,אני מתחיל לדרוש המאור מהלימוד או מפעולות בחברה , בביטול עצמי ( איפה אני נמצא כלפי החברים ) , אז ,כל היחס שלי לאמצעים מתחיל לקבל ציוון אחר , זה הכל תלוי בכוונה

או אני רוצה ע"י להגיע למשהו , לדרוש משהו , או שע"י אני רוצה להתעלות מעל הדרישות שלי , להשפעה . אז ,כבר ,אני קשור אחרת לגמרי באמצעי . לכן יש הבדל גדול

מה הוא הפרעה לפני שמגלים , שרוצים להשתמש בו ,כדי לעלות לבורא ?

או שמשתמשים בו לכל מני תענוגים הגשמיים והוא מוכן , תשתמשו בי , תגיעו לכל מה שאתם רוצים , פרעה הוא טוב ,למי שרוצה להיות כמוהו .

וכך היו מספרים לנו על בני ישראל : היה להם טוב כל עוד שהם היו מזדהים עם הפרעה . ברגע ,שהתחילו לחפש ,בתוך בנייה שלהם במצרים ,משהו אחר ( תכונות ההשפעה , שזה כבר הבורא ) ,אז ,מייד כבר התחילו לקבל כל מני הפרעות ( שאלות "מי" ו"מה" )