קטע משיעור בוקר 02.09.2016 חלק א' ( הכנה לכנס , שיעור 2 "בונים חברה עתידית" ) 15 דקות , ופסוקים שנשמעו בשיעור
Leiderman Leon-Nahum·2 سبتمبر، 2016
הכנסים שלנו הם הופכים להיות יותר ויותר כנסים של החיבור . אם בתחילת הדרך היינו מארגנים את הכנסים היה שם יותר חלק הלימודי ,כי היינו צריכים ללמוד , להכין את עצמנו לדעת ,בשביל מה ולמה הכל נעשה , איזה שינוי בנו אנחנו מקווים שיעשו , ע"י מה אנחנו יכולים לשנות את עצמנו , כי כל התכנית של חכמת הקבלה , כל השיטה הזאת היא ,איך לשנות את האדם ?
אנשים מגלים בעצמם צורך לשינוי הפנימי , אפילו לא כל כך הפנימי , אבל ,מרגישים שחיים שלהם הם חיים ללא תועלת ושואלים ,מה טעם בחיים , בשביל מה חיים , שיש להם איזה מין ביקורת על חיי אדם בעולם הזה , אז , ע"י חכמת הקבלה ,כאשר הם מגיעים , הם מקבלים הסבר , שאי אפשר לשנות שום דבר בעולם שלנו , אלא ,לשנות את האדם עצמו , כי הכל ,מה שנמצא מחוץ לאדם , זה נמצא בצורה נכונה , כי זה דומם , צומח וחי ,שהם מנוהלים ע"י הטבע והם לא מוכנים בכלל לשום שינוי , אין בהם שום כלים פנימיים , שיכולים להשתנות .
רק האדם , שהוא יצור מיוחד, שלפי הגוף שלו הוא שייך לדרגת החי ולפי הפנימיות שלו ( מוח ולב ) הוא שייך לדרגה אחרת , למעלה מדרגת החי ודווקא בגלל שלא יודע נכון להשתמש באלו התכונות שלו , היכולות שלו מוח ולב , לכן ,הוא כל הזמן ,אמנם שמשתנה ,אבל ,משתנה לא בדיוק הנכון : הוא לא יודע ,איך לכוון את עצמו במוח ולב , כדי שהתפתחות שלו היא תהיה התפתחות טובה גם לא אישית , גם לאנשים כמוהו , לכל המין שלו וגם כן לסביבה דומם , צומח , חי ,שהוא נמצא בה . ורואים אנחנו כאן ,שאותו חלק בנו , ששייך למוח ולב ( לרצונות ומחשבות שלנו ) ,שאין לו צורה הברורה בהתפתחות שלו , אנחנו בו נמצאים כל הזמן בשאלות , בספקות , אנחנו לא יודעים ,איך לעשות , באיזו צורה .
הגוף שלנו מתפקד , אנחנו לא צריכים לחשוב צריכים לאכול או לא , צריכים לישון או לא , גם עליו ,וודאי ,שאנחנו קובעים מצד החלק ההוא , שכל הזמן נמצא בספקות , אבל ,בעצם הבהמה היא נמצאת במערכת הקבועה . איך אנחנו נדע ,איך להתפתח נכון , שמשפחה , חברה , אני אקבע לעצמנו כאלו מצבים המתקדמים ,שהם לא יהיו מזדמנים סתם ככה , לפי שאני קובע וכל אחד קובע , לא מכוונים לשכל ורגש הפנימיים שלי , שיש בהם תוכנה , לא ע"י שיטה חיצונה - אנחנו נמצאים בזה ממש במצב, שכל אחד ,מה שבא לו ,ככה הוא עושה , לכן ,הצורה שלנו היא מאוד ספונטנית , מקרית , לכל אחד ואחד יש תפיסת החיים , פילוסופיה משלו ,לבן אדם , למשפחה , לחברות , למדינות , לכל האנושות וכל ורגע ורגע זה קצת מתחלף וקורע אותנו לכיוונים שונים .
לכן ,כאשר אנושות התחילה לקבל איזשהו צורה בהתקדמות שלה , שהיא צריכה להבנות , לפני כמעת 6000 שנה , אז ,התחיל להתגלות באנושות את התכנה הזאת המיוחדת . אנחנו קוראים לאדם ,שגילה את זה פעם הראשונה "אדם הראשון " , שהוא גילה ואחריו אחרים , כל התלמידים שלו ,שאנחנו קוראים עליהם בתנך ( אדם , חוה , נוח , ילדים שלו , תלמידים שלו ,זה הכל מדובר על הצאצאים הרוחניים , שהלכו בעקבותיו והשיגו עוד ועוד הוציאו מתוך הטבע ,שתכנה הזאת הנסתרת , לכן היא נקראת חכמת הנסתר , שאדם צריך לרצות לגלות אותה : באיזו צורה ,בעצם ,לפי הטבע הוא צריך להתפתח וכבר גילו יותר ויותר , לפי כמה שחקרו .
החוקר הראשי בזה זה היה בדור העשרים , הוא היה אברהם והוא כבר גילה את השיטה הזאת , אמנם ,שוודאי ,קיבל כמו שכתוב עליו , גם כן קיבל אותה מקודמיו , אבל ,מה שהוא גילה זה כבר גילה בדרגה חדשה , בצורה חדשה : איך מממשים את השיטה ? שעד עליו היו מגלים מאדם עד אברהם ,היו מגלים השיטה בצורה תאורטית : ידעו ,שהצורה הזאת היא הפוכה מהטבע וצריכים כוחות האלו לסדר ,ואיך אברהם גילה את זה בפעם הראשונה בצורה פרקטית , שהוא ראה לפניו את בבל השבורה , ,שהפסיקו אנשים להבין זה את זה , שזה היה מכשול הגדול , מה שפקד את המדינה הזאת הקטנה , ייסוד של כל האנושות של היום והוא אז הבין ,שגילה שהשיטה הזאת לתיקון הפנימי של האדם היא לא שיטה האישית , כמו שזה היה גם עמו עצמו , אלא , זו שיטה קבוצתית , שזו בעיה ,שפותחים אותה ,דווקא ,בחיבור , בעיגולים , באיזון בין בני אדם .
שהם מממשים את זה , עושים מאמצים , עושים את המעגל והם צריכים לעשות פעולות כאלו פרקטיות , כדי למשוך מאור המחזיר למוטב ואז הם על עצמם מרגישים בפועל ,איך המאור הזה , איך הכוח החיובי הזה , הוא פועל על פני כוח השלילי ,שבאלו שנמצאים במעגל , איך שהוא מחבר אותם ? איך שהוא מתגלה בהם ? ואיך שהם מתחילים לעבוד עמו בצורה פרקטית. השיטה בדיוק היית צריכה לצאת בפועל ,כי כל בבל היית במשבר , עד כדי כך, שאנשים הפסיקו בפנימיות להבין זה את זה , כבר האגו ביניהם התגלה פעם הראשונה , שלפני זה ,כמו שכתוב ,היה עם אחד ודברים אחדים , שהם היו חיים באיזושהי צורה ,שלא היו ביניהם וויכוחים , בעיות , האגו לא היה ממלא את החלל ,שבין כל אחד לשני .
ופתאום ,הם התחילו להרגיש ,עד כמה שהם מתחילים לריב זה עם זה , לא להבין זה את זה , כבר רוצים להתרחק מהשכן , כבר סוגרים דלת לפני השוכן וכו' במקום חברה פשוטה ,שכולם מרגישים את עצמם ,כאיזו חמולה , ממש כמו איזה כפר אחד , הם התחילו להרגיש ,שכל אחד שייך לעצמו ואפילו גם במשפחות התחילו להרגיש במשהו שוני בין כל אחד ואחד . ההרגשה הזאת היא לא שייכת לדרגת החי , היא כבר שייכת רק לדרגת האדם , שבכל אחד יש אישיות משלו .
אז ,אברהם השיג את השיטה הזאת , הרגיש אותה , הבין אותה מתוך כל האנשים האלו שהתחיל לחבר , כמו שכותב רמב"ם ,שהוא נתן כרוז לכל בבל , כי היה אחד מאנשי רוח של בבל ואז הגיעו אליו הרבה אנשים והוא ארגן אותם בבבל עצמו בעיגולים , בעשיריות , כתב על זה ספר "יצירה" ,כמו שומרים הוא כתב הרבה ספרים רק הם לא הגיעו אלינו והעיקר ,שהוא יסד את השיטה הזאת : שישנו בטבע כוח החיובי , ,שכוח הזה אנחנו קוראים אור ,או ,יותר נכון המאור המחזיר למוטב , שהוא מגיע אלינו אם אנחנו נמצאים בהשתוות הצורה עמו , אם אנחנו משתדלים , רוצים לגלות את הכוח הטוב , אז , הוא מתקרב אלינו , הוא מתלבש בנו ואנחנו מרגישים תוצאה ממנו בנו בעיגולים .
אם אנחנו מארגנים את העיגולים ולפי תנאים, שאנחנו קושרים את עצמנו יחד ,אנחנו מתאימים לאותו המאור ובמידה ,שאנחנו מתעגלים ,שאנחנו נמצאים בעיגולים ובעיגול שלנו יש לכל אחד אגו שלו , לכל אחד ואחד , זאת אומרת ,אנחנו דוחים מהתחלה זה את זה , כל אחד ואחד ואז, ע"י זה שאנחנו במקום לדחות אחד את השני , אנחנו מתחילים לעסוק בחיבור כל אחד לשני . אז ,כאשר אנחנו עוסקים בחיבור ,אנחנו בונים בעצם בינינו כאן בפנים איזה מקום , שמקום הזה הוא המשותף בינינו . זאת אומרת ,עד כמה שאנחנו אגואיסטיים ויש מרחקים בינינו כל זה ( ראה ציור ) על פני האגו אנחנו בונים את הכוח הטוב הזה ...
"...6) כשנסתכל בדרך כללית, יש לנו לעסוק, בתוך החברה, רק בשני מצות, שאפשר להגדיר אותם, בשם:א. "קבלה"ב. ו"השפעה".דהיינו, שכל חבר, מחוייב, מצד הטבע, לקבל צרכיו מהחברה. וכן מחוייב, להשפיע, ע"י עבודתו, לטובת החברה. ואם יעבור, על אחת מב' המצות הללו, יענש, לבלי רחמים.והנה, במצות "הקבלה", אין אנו צריכין להסתכלות מרובה, משום שהעונש נגבה תיכף על יד.
ומשום זה, לא יארע לנו שום הזנחה.אולם, במצוה השניה, שהיא "השפעה לחברה", אשר העונש לא יגיענו תיכף, ולא עוד, אלא שגם העונש, מגיע אלינו ביחס בלתי ישר,... ולפיכך, מטוגנת האנושיות על האש, במרחשת איומה. והחרב והרעב ותולדותיהם, לא פסקו ממנו עד הנה.והפלא שבדבר, אשר הטבע, כמו שופט בעל מקצוע, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותינו.
כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור, שהאנושיות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתינו וקיומינו.הרי לעיניך... שנצטוינו מצד השגחתו, לקיים בכל מאודינו, את המצוה של "השפעה לזולתו", בתכלית הדיוק. באופן, ששום חבר מאתנו, לא ימעיט, מלעבוד בכל השיעור, המובטח להצלחת החברה ולאושרם. וכל עוד, שאנו מתעצלים לקיים את זה, בכל השיעור, לא תפסיק הטבע מלהענישנו... וכפי המכות, שאנו מוכים בזמננו זה, גם לקחת בחשבון, את החרב, השלופה לעינינו על להבא. יש להסיק מהם, מסקנא נכונה, אשר סוף סוף תנצחינו הטבע, וכלנו יחד, נהיה מוכרחים, לעשות יד אחת, לקיים מצותיה, בכל השיעור, הנדרש מאתנו. (בעל הסולם, השלום)..."
"...7) חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, מבטיח להחזיר כל רע - לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכח ממשלת השמים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן ה' באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חופשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן.המתבאר, שיש כאן ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות האמורה:אחת היא: "ממשלת השמים", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן.
וכאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה.ולעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו. (בעל הסולם, השלום בעולם) …"
"...
מידת היחידיות נמשכת לנו ישר מהבורא, יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות [והגם שיש בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה], עם כל זה, מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם. ואין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאוות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה.
אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו.[...] אמנם תקופה זו שאנחנו נמצאים בה, כבר התפתחה במדה מרובה, ועלתה כבר מדרגות רבות, והתרוממה למעלה משלבה התחתון... ועל כן כבר נמצאים בנו אנשים המשמשים עם היחידיות שלהם בצורות של "השפעה לזולתו", אלא שעדיין מועטים המה, להיותנו נמצאים עוד באמצע הדרך של ההתפתחות.וכשנגיע לנקודת הגובה העליון של המדרגות, נשמש כולנו ביחידיות שלנו רק בצורה של "השפעה לזולתו", ולא יארע אף פעם לשום אדם שישמש עמה בצורות של "קבלה לעצמו". (בעל הסולם, השלום בעולם) …"
אינדקס 