סיכום משיעור בוקר 21.09.2016 חלק א' ( ""מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה ") 30 דקות
Leiderman Leon-Nahum·21 سبتمبر، 2016
"...חז"ל אמרו: "והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" (אבות, פרק רביעי). אם כן מהו פירושה שאומרים "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".הנה סדר העבודה הוא בזמן שרוצים ללכת על דרך התיקון, הנקרא בע"מ להשפיע. אז בסיס העבודה צריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת, כלומר כשהגוף רואה שהאדם רוצה לעבוד לתועלת ה', ולא לתועלת עצמו, אז הגוף בא בשאלת פרעה הרשע ששאל טענת "מי", וכמו כן בשאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם". והשכל מחייב שצריכים לתת תשובות על השאלות האלו, עם בחינת ראש, שהוא בחינת שכל, ולא תשובות כאילו אין ראש, כלומר שצריכים לעיין ולהתעמק בראש מה להשיב על השאלות הנ"ל.
ועל זה אמרו, שאנו צריך לומר להגוף, שמבחינת השכל אתה צודק, ואין לי מה להשיב לך, אלא דרך התורה הוא, שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת והשכל.ובהאמור יש לפרש, הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשואלים. כלומר בזמן שהגוף בא עם השאלות של מי ומה, אל תענה לו עם בחינת ראש, היינו בשכל ובתוך הדעת, אלא "והוי זנב לאריות". כי אריה נקרא בחינת חסד, כי במרכבה העליונה יש אריה ושור, שהם חסד וגבורה ונשר, שהוא בחינת תפארת. והוא אומר להשועלים היות שהשאלות מה שהם שואלים הם בבחינת השכל, ושועל נבחן לפקח, לכן הם נקראים שועלים.והאדם צריך להשיב, אין אני משיב לכם בבחינת ראש, היינו עם שכל, אלא אני נמשך אחרי האריות, כזנב הנמשך אחר הראש, ולי - אין לי ראש, אלא אני נמשך אחר מדת החסד, שהוא בחינת חסדים מכוסים.
היינו אף על פי שהוא לא רואה שהם חסדים, היינו שמכוסה ממנו, מכל מקום הוא מאמין, למעלה מהדעת, שהם חסדים.וזה נקרא "והוי זנב לאריות" פירוש שהוא אומר, אני נמשך אחר מדת החסד שהוא רק להשפיע. והאדם צריך לומר, היות שהוא מאמין למעלה מהדעת, שהבורא משגיח על העולם במדת טוב ומטיב, לכן הוא מאמין שגם מה שהוא רואה את ההסתרה על השגחה, היינו שלפי ראיית עיני האדם היה צריך להיות אחרת, מכל מקום הוא מאמין שהבורא רוצה שכך יהיה יותר טוב לטובת האדם, אם יהיה ביכולת האדם לקבל הכל באמונה למעלה מהדעת, כי על ידי זה יהיה מקום לאדם לצאת מאהבה עצמית, ולעבוד לתועלת ה'.
זאת אומרת, אם היה ההשגחה מגולה לעיני כל, היינו אפילו מטרם שהאדם השיג כלים דהשפעה, לא היה שום מציאות שיהיה ביכולתו של האדם לקבל את הטוב בע"מ להשפיע. אלא, לאחר שהאדם עשה כל המאמצים בכדי להשיג את הכלים דהשפעה, אז האדם יכול לקבל את הטוב והעונג בע"מ להשפיע, כפי התיקון מה שצריך להיות.כידוע מה שאמרו חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
כלומר, הכל נותן הבורא חוץ מיראת שמים - את זה אין הבורא נותן. ויש לשאול באמת, מדוע הוא לא נותן.אלא שצריכים קודם לדעת את פירוש של יראת שמים. וכמו שמבואר בהקדמת ספר הזהר (דף קצ"א טור ב) וזה לשונו, יראה הוא שמפחד שמא ימעט בעשית נחת רוח ליוצרו, לכן הוא מפחד לקבל את הטוב. וזהו על דרך מה שכתוב: "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט". ודרשו חז"ל: "בשכר ויסתר משה פניו, זכה לתמונת ה' יביט". נמצא מה שאנו מיחסים להבורא, זהו רק שהוא נותן, מה שאין כן לא לתת, זה לא שייך להבורא. לכן אנו אומרים יראת שמים שייכת להנבראים, שהם מעכבים עצמם מלקבל, כל זמן שלא בטוחים שזה יהיה רק לתועלת הבורא.
וזהו כל עבודת הנבראים, שצריכים לעבוד למעלה מהדעת. ולא אפשר לעשות שום דבר בלי אמונת חכמים, שהם סדרו לנו סדר עבודה. ואחר שהאדם קבל את עבודתו בבחינת זנב לאריות, היינו שהוא נמשך אחרי החכמים, ללכת רק כפי מה שהם סדרו לנו.וזהו כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק א, ד) והוי מתאבק בעפר רגליהם (של חכמים). ומפרש הברטנורה, כלומר שתלך אחריהם, שהמהלך מעלה עפר ברגליו, וההולך אחריו, מתמלא מאבק שהוא מעלה ברגליו, עד כאן לשונו.ויש להבין מה מרמזים לנו חז"ל במשל הזה. ויש לפרש, כי מי שהולך אחרי אמונת חכמים הוא מסתכל על דרך שלהם, שאומרים שצריכים ללכת למעלה מהדעת, אז האדם מתחיל להיות בבחינת מרגלים - לראות אם באמת כדאי ללכת אחרי הדרך שלהם. וזה נקרא שהרגלי החכמים מעלים עפר ונכנס בעיניהם של ההולך אחריהם.
כלומר על ידי זה שהאדם רוצה להבין את דרך של החכמים, שאומרים לנו שאנחנו צריכים ללכת אחריהם בעינים עצומות, אחרת נכנס בחינת עפר, היינו דבר שהוא בחינת בלתי חשוב, מכונה "עפר", כלומר שיותר שפלות מזה אי אפשר להיות.והיות שניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכל כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העינים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים בקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דוקא זוכים לדעת דקדושה.וזהו מטעם, כי כל ענין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית.
לכן ע"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה. ואז מתגלה הטוב ועונג בכלים דהשפעה, וזה נקרא בלשון הזוהר הקדוש: "דעת אתפשט וממלא אדרין ואכסדרין", שפירושו בזמן שהכלים הם בסדר, מתפשט הדעת הן בכלים הפנימים והן בכלים החיצונים.ובזה יש לפרש מה שאנו אומרים, יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב. היות שידוע שיש סדר של מטרת הבריאה, וסדר של תיקון הבריאה. לכן בסדר של תיקון הבריאה, שצריכים להשיג כלים דהשפעה, אחרת אי אפשר לקבל את הטוב והעונג, אז הסדר הוא "הוי זנב לאריות" שאז הסדר הוא הכל למעלה מהדעת.ואח"כ, כשזוכה ע"י לכלים דהשפעה כנ"ל, אז זוכים לבחינת ראש דקדושה, הנקרא "דעת דקדושה", כנ"ל בדברי הזה"ק, "שהדעת ממלא אידרין ואכסדרין", כלומר שהדעת דקדושה בהאדם הזוכה הנקרא בחינת ראש.
לכן כשאנו מבקשים מה', ואומרים "יהי רצון", אז אנו מבקשים להגיע למטרת הבריאה שהיא בחינת דעת וראש.וזהו "שנהיה לראש ולא לזנב", היינו שלא נשאר בבחינת זנבא דס"א, היינו שאין להם שום דעת, כמו שכתוב: "אל אחר אסתרס ולא עביד פירא". אלא שאנו כן נזכה לבחינת דעת, שהם בחינת פירות שמשיגים אחר העבודה של השגת כלים דהשפעה, שהם כלים המוכשרים לקבל את הטוב ועונג, שישנו ברצונו להטיב לנבראיו.לכן אם האדם רואה שעוד לא זכה לדעת דקדושה, הנקרא ראש, זהו סימן שעדיין עוד לא נטהר מכלים דאהבה עצמית, לכן עדיין אין לו דעת.
כלומר היות שלא הלך מקודם בדרך לקבל את האמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה זוכים לכלים דהשפעה, שהם כלים שהקדושה יכולה להתלבש בהם, לכן אין לו דעת דקדושה.וכעין זה אנו רואים במה שאמר המגיד מדובנה ז"ל, על פסוק "לא אותי קרא יעקב, כי יגעת ישראל", שאם האדם עדיין מרגיש יגיעה בעבודת ה', זה הוא סימן שעדיין לא עובד לשם ה', אלא הוא עדיין עובד לתועלת עצמו, לכן יש לו יגיעה בעבודתו. מה שאין כן בזמן שכבר תיקן את הכלים שלו שיעסקו בע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז הוא נהנה מהעבודה, היות שהוא מרגיש שהוא משמש מלך גדול, וזה שוה אצלו הון תועפות. נמצא שהאדם צריך להגיע לבחינת ראש ושכל ודעת דקדושה. היות שזהו מטרת הבריאה…"
עניין להיות לראש ולא לזנב , כבר לקבל כלים דהשפעה מתוקנים כאלו ,שבהם כבר יכול להתלבש דעת , זאת אומרת ,לא רק להשפיע ע"מ להשפיע , אלא , אפילו לקבל ע"מ להשפיע . זה דבר מאוד גדול , זה נקרא להיות לי ראש . אבל ,בהתחלה אפילו זנב לאריות ואחר כך כבר מגיעים לראש . ככה היא הדרך . אבל ,קודם כל אנחנו צריכים להבין ,שכל הדברים האלו הם בעצם מתבהרים ומתרחשים רק בקשר בינינו , שאנחנו רוצים לקיים מערכת של האדם הראשון בצורה מתוקנת - זו כל המטרה של קיום האדם בעולם הזה , לכן ,סליחה שאנחנו צריכים לבקש לפני ראש השנה , זה באמת ,על זה ,שלא השקענו מספיק כוח ביחס בקשר בינינו המטרתי , שמדובר רק על הכיוון ,שביחסים בינינו יכול להתלבש , להתגלות כוח העליון , כוח השפעה ואהבה , אז , נקרא ,שאנחנו משפיעים זה לזה ,או ,אפילו אוהבים זה את זה , זה לפי הבורא ,שמתגלה בינינו , במערכת הקשר הנכון .
אז , החלטה הזאת ,שהולכים על החיבור עד כדי להשפיע ע"מ להשפיע ואחר כך לקבל ע"מ להשפיע , ההחלטה הזאת היא התחלה של שנה חדשה , לשינוי חדש ולזה אנחנו צריכים להשתוקק , שנרצה לעשות שינוים האלו , שיש עניין הרגל וזה ממש מוחק לנו כל היגיעה . אנחנו רגילים כבר לבוא ( גם זה טוב וגם זה צריך להיות ) , אבל , להרגל הזה צריכים להביא עוד הרגל , עוד הרגל ,שעוד יותר ועוד יותר בלחץ להשיג את הכוח אמונה , כוח השפעה , אז , נגיע אפילו לזנב ואפילו אחר כך לראש . כך גודלים
שאלה : איך מקבלים כאלו החלטות ,פתאום ,להיות למעלה מהדעת , לעשות כל השינויים האלו , מאיפה זה בא ?
תשובה : תאר לעצמך ,שכמו שיש לך ילד קטן ואתה אוהב אותו אינסטינקטיבית ,מפני שהטבע שלך כך מחייב אותך , בטבע יש איזשהו כוח , שנמצא בך , שנקרא אינסטינקט ( דחף לאהוב את הבן שלך ואתה אוהב אותו ) . תתאר לעצמך ,שזה כוח זר , אבל הוא קיים בך ולכן הוא מחייב לביצוע , למאמצים .
אז , נגיד ,שעכשיו יש ליד ילד שלך עוד ילד אחר , זר , אין אליו שום רגש ואתה מבקש ,שיהיה לך רגש אליו , למרות שאתה ממש לגמרי קר אליו בצורה ,שהוא נמצא או לא נמצא , הוא קיים או לא קיים , ממש ,אין לך לזה שום יחס . זה ,מה שאנחנו מבקשים , שיהיה לנו כוח השפעה , למרות שזה לא נמצא בנו , בדעתנו נקרא , לא נמצא , אז, אני מבקש שיהיה לי . זה נקרא אמונה למעלה מהדעת . אז ,איך אני אקבל חשיבות לזה ? רק מהסביבה , מעצמי ברור לי ,שלא תהיה לי חשיבות לאהוב את הילד זר .
אם מתחילים מבחוץ כל מיני אנשים , קרובים אלי , חשובים לי כל הזמן לפמפם לי את המוח ולב בזה שזה חשוב , הוא גדול ,אז ,אני מקבל מהם התרשמות וחשיבות ולאט לאט אני מתחיל להשקיע יותר ויותר בילד הזה . למה ? כי הם מחייבים אותי , הם נותנים לי דעת שלהם ואז אני ,לפי דעת שלהם מתחיל להתייחס אליו אחרת , עד שאני מתחיל לאהוב אותו , כמו שבן שלי , אומרים שאפילו יותר .
אז ,אני עובד לפי הדעת , אי אפשר להגיד ,שאני עובד לא לפי השכל , אבל ,לפי השכל שנתנו לי , שקיבלתי מהסביבה . זה נקרא אמונה למעלה מהדעת
תלמיד : אז ,יש שכל ,שסביבה כל הזמן מייצרת ואיך בכל זאת כל אחד נדבק לאותו שכל , איך עושים את הצעד הזה ,שדעת הפרטי של כל אחד היא אותה דעת הכללי ?
רב: אומרים ,שזה מלא לשמה לשמה . מתוך זה ,שעושים את זה בצורה מלאכותית , משחק ,ממש כך , עובדים בצורה ,שהיא נמצאת בעולם שלנו , משחק . מדברים על זה ,שזה חשוב , מה שכתוב . מה יש לספר ,מה שכתוב במאמרים ?
תלמיד : הוא כותב ש"יראת שמים שייכת להנבראים" , מה זה אומר ?
רב: וודאי ,שאנחנו מקבלים הכל מהבורא , אבל ,בתנאי שאנחנו רוצים , לפי הרצון , לפי החיסרון אחרת נקבל בושה . מה לעשות ? אז, אני חייב לקבל את זה מהרצון , מהמערכת , אל תגיד שזו עשירייה , אל תסתכל על זה ,כמו עשירייה , אולי ,זה מבלבל אותך , אתה איש ,שעובד עם מערכות , עם מכניקה . תחשוב ,שיש לפנך מערכת אדם הראשון ואתה ,שעושה מאמץ לראות אותה , את המערכת הזאת בצורה ,שהיא תהיה מתוקנת קצת , מסודרת קצת , כמה שאתה נמשך לראות אותה בצורה נכונה , אתה מתקרב לבורא , לכוח ,שנמצא במערכת , שקושרת את המערכת , מחיה את המערכת . רק עד כמה שאתה נמצא בתוך החומרה , אתה מגיע לתוכנה ולכן אין לנו ברירה , אנחנו צריכים להתפעל מהמערכת הזאת , כי דרכה אנחנו נרגיש , נגלה את הבורא . מה זה נגלה ? נתחיל לקבל כוחות , התרשמות , כל מיני יכולות לפעול
תלמיד : מה זה אומר ,שאנחנו מוסיפים יראת ה' למערכת ? מה זה הפעולה הזאת ,שיראת ה' היא בידינו ?
רב: יראת ה' זה נקרא תלות , שבכל דבר אני לא יכול לבצע כלום , חוץ משאני מצטייד בחיסרון מהמערכת , אפילו מלאכותי ,ואיתו אני פונה לתוך מערכת עוד יותר פנימה - לבורא . לא לצאת מהמערכת , לא לצאת מהציור הזה , ממש ,כמו שאנחנו מציירים, כמה שאנחנו מגלים ,שאנחנו קשורים , עוד יותר חודרים לכוח ,שמקשר בינינו , הכוח ,שממלא אותנו בצורה מתוקנת
תלמיד : מה זה אותו ציור של המערכת ,שצריך להיות
רב: אני אצייר לך שוב ( ראה ציור ) . כדי לבנות מערכת הזאת בצורה נכונה , אנחנו יכולים לעשות את זה בעשירייה בלבד , כי סה"כ אין לנו יותר מעשר ספירות ( ואלו יתחלקו לעוד עשר , לעוד עשר וכו' ) . אבל ,אם אתה לוקח עשר ספירות , מספיק לך את הצורה הזאת , דוגמה הזאת ,כדי לראות שם כל השינויים של כל המציאות , של כל האנושות , הכל . אתה רק שתתחיל להתעמק , אתה תראה ,שבעשר ספירות יש לך בלי יוצא מהכלל , יש לך ממש כל הכלי .
וזה לא חשוב ,שאתה נמצא בעשירייה אחת , חבר שלך בעשירייה שנייה ובעוד עשיריות - זה לא חשוב . יותר מעשר אנחנו לא יכולים לתפוס , ככה אנחנו בנוים , כי עשר ולא תשע ואחד עשרה . יותר מעשר לא צריכים גם כן , הצורה העיקרית היא עשירייה , הויה ולכן ,לכל אחד חשוב ,שיהיה לו עשירייה , זהו .ברגע שאתה מתחיל בה לעבוד , תגלה שם כל המערכת , גמר תיקון תגלה שם , כי אחד חשוב ככולם - זה כלל ברוחניות ואז לכן ,אני בתוך עשירייה שלי ,יכול לראות , זה תלוי בכמה שאני משתדל , יכול לראות את כל השינויים , כל התכונות , כל החוקים - הכל ,מה שיש גם כן בכלל , כאן פרט וכלל שווים
תלמיד : אז ,לתאר את העשירייה כמערכת ,שיש בה תלות מוחלט , זה נקרא להיות ביראת ה' כלפיהם ?
רב: אני לא רוצה להגיד לך להיות בתלות , אל תכווץ את זה מידי , העיקר צריך ללכת מבניית שלד ולגלות את הכוח ,שנמצא בתוכו , לסייע בכוח ,שמנהל אותו , שכוח הזה הכין לך את הכל , גם הכין אותך , גם כל החברים וגם "אחור וקדם צרתני" ,הכל הוא פועל בכם ,שהוא מעורר אותכם וגם מצפה בכם תגובה הנכונה וככה עובד אתכם , כדי לחנך , כדי לגדל
אינדקס