סיכום משיעור בוקר 06.01.2015 חלק א' ( מאמר "מאמר לסיום הזהר") 30 דקות

"...ומה שביארנו שהטובע בנהר צריך להחזיק החבל בחזקה, ומטרם שעוסק בתו"מ לשמה באופן שלא ישוב לכסלו עוד, אינו נחשב שמחזיק החבל בחזקה, שוב הדרא קושי' לדוכתי', מאין יקח חומר דלק להתייגע בכל לבבו ומאודו רק כדי לעשות נ"ר ליוצרו, כי אין אדם יכול לעשות תנועה בלי שום תועלת לעצמו כמו המכונה שאינה יכולה לעבוד בלי חומר דלק ואם לא יהי' שום תועלת לעצמו אלא רק נ"ר ליוצרו אין לו חומר דלק לעבודה.

והתשובה היא שכל משיג רוממותו ית' כראוי, הרי ההשפעה שהוא משפיע אליו מתהפכת להיות קבלה כמו"ש במסכת קידושין (דף ז.) באדם חשוב, שהאשה נותנת לו כסף, ונחשב לה לקבלה ומתקדשת, וכך הוא אצל השי"ת, שאם משיג רוממותו ית' אין לך קבלה יותר חשובה מנ"ר ליוצרו, והוא די מספיק לחומר דלק לעמול ולהתייגע בכל לבו ונפשו ומאודו כדי לעשות נ"ר אליו ית', אבל זה ברור שאם עוד לא השיג רוממותו ית' כראוי, הנה השפעת נ"ר להשי"ת לא נחשבת אליו לקבלה, בשיעור שימסור כל לבבו ונפשו ומאודו להשי"ת. ולפיכך בכל פעם שיתכוון באמת רק לעשות נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, יאבד תיכף כח העבודה לגמרי, כי נשאר כמו מכונה בלי חומר דלק כי אין אדם יכול להזיז אבר בלי שיפיק מזה איזה תועלת לעצמו, ומכש"כ יגיעה כ"כ גדולה כמדת מסירת נפשו ומאודו, כפי המחוייב בתורה, שאין ספק שלא יוכל לעשות זאת בלי שיפיק איזה קבלת הנאה לעצמו.

ובאמת השגת רוממותו ית' בשיעור שההשפעה תהפך לקבלה כמו שאמרו באדם חשוב אינו דבר קשה כלל, והכל יודעים גדלות הבורא ית' שברא הכל ומבלה הכל בלי ראשית ובלי אחרית שלרוממותו אין קץ ותכלית, אלא הקושי שבדבר הוא כי ערך הרוממות אינו תלוי ביחיד אלא בסביבה, למשל, אפילו אם האדם מלא מעלות טובות, אם לא יחשבוהו הסביבה ולא יכבדוהו אדם כזה ימצא תמיד נכה רוח ולא יוכל להתגאות במעלותיו, אעפ"י שאינו מסופק באמיתותם, ולהיפך מזה אדם שאין לו מעלה כלל אלא הסביבה יכבדוהו כמו שיש לו מעלות מרובות האדם הזה יהי' מלא גאות רוח, כי ערך החשיבות והרוממות ניתנה לגמרי לרשות הסביבה.

ובשעה שאדם רואה איך הסביבה שלו מקילים ראש בעבודתו ית' ואינם מעריכים רוממותו כראוי אין האחד יכול להתגבר על הסביבה וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמיקל ראשו בעת עבודתו כמוהם, וכיון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית' מובן מאליו שלא יוכל לעבוד להשפיע נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, כי אין לו חומר דלק ליגיעה, ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ואין לו שום עצה אלא או לעבוד לתועלת עצמו, או שלא לעבוד כלום, כי השפעת נ"ר ליוצרו לא תשמש לו כמו קבלה ממש.

ובזה תבין הכתוב, ברוב עם הדרת מלך, כי ערך הרוממות בא מן הסביבה בב' תנאים: א. במדת ההערכה של הסביבה. ב. במדת גדלה של הסביבה, וע"כ ברוב עם הדרת מלך. ובשביל גודל הקושי שבדבר יעצו לנו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יבחר לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהי' לו לרב שממנו יוכל לבוא לעסק תו"מ ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, כי ב' הקלות יש לרבו, א. שמתוך שהוא אדם חשוב הרי התלמיד יכול להשפיע לו נ"ר על בסיס רוממותו של רבו כי ההשפעה נהפכה לו לקבלה, שהוא חומר דלק טבעי שיוכל להרבות מעשי ההשפעה בכל פעם, ואחר שהתרגל בעסק ההשפעה אצל רבו הוא יכול להעבירו גם לעסק תו"מ לשמה כלפי הקב"ה כי הרגל נעשה טבע. הקלה ב' היא, כי השואת הצורה להקב"ה אינה מועילה אם אינה לנצח דהיינו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד, משא"כ השוואת הצורה לרבו, מתוך שרבו הוא בעולם הזה בתוך הזמן, מועילה השוואת הצורה אליו אפילו היא רק זמנית שאח"כ ישוב בו לסורו, ונמצא בכל פעם שמשוה צורתו לרבו הוא מתדבק בו לשעתו, ומתוך כך הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מדת דביקותו, כמו שבארנו במשל האבר הנחתך מהגוף וחזר ונתדבק בו, עש"ה. וע"כ התלמיד יכול להשתמש מהשגת רוממות השי"ת של רבו, המהפכת ההשפעה לקבלה ולחומר דלק מספיק למסירת נפשו ומאודו. ואז יוכל גם התלמיד לעסוק בתורה ומצוות לשמה בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה המביאה לדביקות נצחית בהקב"ה.

ובזה תבין מה שאמרו חז"ל (ברכות ז "גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה שנא' פה אלישע בן שפט אשר יצק מים ע"י אליהו למד לא נאמר אלא יצק", שלכאורה תמוה איך מעשים פשוטים יהיו גדולים מלימוד החכמה והדעת, ובאמור מובן היטב כי השמוש ששימש לרבו בגופו ומאודו ע"מ לעשות נ"ר לרבו מביאהו לדביקות ברבו דהיינו להשוואת הצורה ומקבל עי"ז ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, בסוד פה אל פה שהיא דביקות רוחא ברוחא, שעי"ז זוכה להשיג רוממותו ית' בשיעור שתהפך ההשפעה לקבלה להיות לו חומר דלק מספיק למסי"נ ומאודו עד שיזכה לדביקות בהקב"ה כנ"ל. משא"כ לימוד התורה אצל רבו, כי היא מוכרחת להיות לתועלת עצמו, ואינה מביאה לידי דביקות והיא נבחנת מפה לאוזן, באופן שהשמוש מביאו להתלמיד מחשבותיו של רבו, והלימוד רק הדבורים של רבו, ומעלת השמוש גדלה על מעלת הלימוד, כשיעור חשיבות מחשבת רבו על הדיבורים של רבו וכחשיבות פא"פ על מפה לאוזן. אמנם כל זה אמור אם השימוש הוא ע"מ להשפיע אליו נ"ר אבל אם השמוש הוא לתועלת עצמו ששמוש מעין זה אינו מסוגל להביאהו לדביקות ברבו, ודאי שהלימוד אצל רבו חשוב יותר משמושו.

אמנם כמו שאמרנו אצל השגת רוממותו ית', שהסביבה שאינה מחשיבה אותו ית' כראוי, מחלשת את היחיד ומונעת אותו מהשגת רוממותו ית', הנה ודאי דבר זה נוהג גם ברבו אשר הסביבה שאינה מחשיבה כראוי את רבו מונעת את התלמיד שיוכל להשיג רוממות רבו כראוי. ולפיכך אמרו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר" דהיינו שהאדם יוכל לעשות לו סביבה חדשה שהסביבה תעזור לו להשיג רוממות רבו ע"י אהבת חברים המחשיבים את רבו שע"י שיחת החברים ברוממות רבו מקבל כל אחד הרגשת רוממותו, באופן שההשפעה לרבו תהפך לקבלה ולחומר דלק, בשיעור שיביאהו לעסוק בתורה ומצוות לשמה, שע"ז אמרו במ"ח מעלות שהתורה נקנית בהם בשמוש חכמים ובדקדוק חברים, כי מלבד שמשמש לרבו צריך גם כן לדקדוק חברים, כלומר להשפעת החברים שיפעלו עליו להשגת רוממותו של רבו כי השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה, ואדם יחידי אי אפשר שיפעל בזה במשהו כמבואר.

אמנם ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות, א. לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם. ב. שהסביבה תהי' גדולה, כמ"ש ברוב עם הדרת מלך. ולקבל תנאי הא' מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו שהוא הקטן שבכל החברים, ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם, כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו ומכ"ש שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול. וכנגד תנאי הב' מחוייב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר ולחבבו כאילו הי' גדול הדור, ואז תפעל עליו הסביבה כמו שהיתה סביבה גדולה כראוי, כי ברוב בנין חשוב יותר מרוב מנין…"


שאלה : מה היא דביקות ברבו ולמה היא הכרחית להשגת המטרה ?

תשובה : אנחנו לומדים ,שקשר שלנו עם אין סוף הוא ע"י הסולם ( ע"י שרשרת , קו , צינור , אפשר לתאר את זה בהרבה אופנים ). שיש קשר בין כל חלק וחלק וכך אנחנו צריכים להיות קשורים לאלו אנשים , שנמצאים כמעבר בין האור העליון אלינו , לכן ,אנחנו לומדים מהמקובלים, שהשיגו והעבירו לנו את ההשגות שלהם בכל מני צורות . אם אנחנו לא נהיה קשורים אלהם ,אז ,איך נקבל ?

היו אנשים יחידי סגולה ממש , שקיבלו את זה בצורה ישירה , אבל זה לפי השורש נשמה , לפי התפקיד , שהשיגו אפילו יותר מהמורים שלהם ...

כנרא בעל הסולם השיג הרבה יותר מהרב שלו , שהביא אותו למקור העליון ושם הוא כבר ...ואני לא מבין את זה , אלא אני מספר לכם סיפור . אותו דבר יש לנו עם ארי , שלמד ממקורות וכאשר היגיע לגילוי הוא עבר כל הקדמונים שלו ( מרבי שימון וארי אין לנו ,כמו ארי הקדוש ) .

אומנם שהיו מקובלים גדולים , אולי הם היו גדולים יותר מארי , אבל ,לא ניתן להם רשות לגלות , גם זה יכול להיות , וארי ,לפי שורש הנשמה שלו ,היה יכול לגלות . כך גם רבי שימון למד מרבי אקיבה וקיבל ממנו כל התורה שלו וכותב בעל הסולם ,שרבי אקיבה היה יודע יותר מרבי שימון ,אבל ,לא היה לו רשות לגלות . זאת אומרת ,יש כאן כמה וכמה אופני גילוי מסירת החכמה -

יכול להיות ,שמישהו מוסר חכמה ובעצמו הוא לא כל כך משיג , רק דרכו עובר השפע והוא , לפי השורש נשמה שלו , לא כל כך שולט בה.

איך שלא יהיה ,אבל ,אנחנו לומדים שחייבת להיות מגע , שתחתון חייב להתכלל בעליון והעליון חייב לעשות "זווג דהכאה " לעומת התחתון ובלי הקשר מפה לאוזן שהופף לפה אל פה התחתון לא מקבל . השתלשלות המדרגות חייבת להתקיים , כי זה הטבע...

תלמיד : כתוב כאן הסביבה יכולה להיות בשני מצבים :

או ,שהיא לא מחשיבה את הרב , כראוי ואז היא מונעת מהתלמיד להשיג רוממות רבו

או ,שהיא כן מחשיבה כראוי ,אז ,היא כן מעניקה לכל אחד הרגשת רוממות רבו

מה היא המערכת יחסים בין הסביבה וכל אחד מהתלמידים שבתוכה בקשר לדביקות ברב , הערכת הרב ?

רב: צריכים לבנות תנאים האלו ,כמו שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה , אין כאן חכמות , נעים לא נעים, יפה או לא יפה, אנחנו מדברים על הבניית הכלי ,שאם לא מקיימים את התנאים , אז ,לא מצליחים .

הכלי חייב להיות אחיד , כולו בערבות

כלי חייב להיות מחויב לעליון ( למורה , לרב )

אם זה מתקיים ,אז ,השפע עובר

תלמיד : מה זה אומר ,שהוא צריך להיות אחיד ובערבות ? איך זה קשור לדביקות ברב ?

רב: אז , איך אתה יכול להדבק ?

איך אתה יכול לבנות תכונה ,שהיא יכולה להיות שווה לעליון , אם אתה לא מבטל את עצמך ( בדרגה שלך ) כלפי התחתונים והופכים להיות לאחד . ערבות זו התכונת הכלי התחתון שיכול להדבק בעליון . לכן יש תנאי , בשביל מה תנאי לקבלת התורה הוא ערבות ?

איך אתה יודע ,שאתה מגיע למצב הנכון ? -

בתנאי ,שאתה מבטל את עצמך כלפי חברים ומתקשר אליהם , כדי להשפיע לכולם , שכולם יוכלו להגיע למרכז הקבוצה , ששם כולנו מבוטלים וכולנו מחוברים בהדדיות זה אל זה , אז , מרכז קבוצה הופך להיות לנקודה הכלולה מעשר , נגיד , אבל בנקודה הזאת יש עשר נקודות , שבטלו את עצמם ואז מעל האגו שלהם הם מוסיפים נקודות שבלב לקשר שביניהם לסכום , אז הסכום הזה הופך להיות לנקודה אחת ( כלולה עשר ) ,שמסוגלת להיות דבוקה בעליון . לכן ,ערבות זה התנאי להתקשר לעליון .

אם אתה לא משיג את הערבות , אז , אתה לא יכול לקבל תורה

תלמיד: נניח לחברים יש רוממות רבו גדולה ולי אין

רב: אז יש לך סיכוי , אם אתה נכלל עמהם , מתבטל כלפיהם ומוכן לשמוע ולהתכלל מהם , שישטפו לך את השכל , שישפיעו עליך ( אתה מבטל את דעתך ) והם נכנסים לדעתך ומביאים את דעתם - זאת השפעת הסביבה על האדם . אנחנו מדברים על זה ,שהשפעה יכולה להיות הכרחית ( שאנחנו נמצאים בסיבה כדולה ועם שולט עלינו ותקשורת וכו' .

אבל בקבוצה , כלפי רוחניות , אתה לא יכול להיות תחת השפעתם ,אם אתה לא מתבטל כלפיהם , כי זו הבחירה חופשית שלך . מה זה ,שאתה מקבל את דעתם ? - כלפי החיבור בינהם , כלפי העליון .

תלמיד : נניח ,אני עדיין לא כל כך מבטל את עצמי ,כנגד אותם חברים, שיש להם רוממות רבו

רב: אולי לפחות אתה מבטל טת עצמך לא כלפי רוממות , אלא , סתם - זה גם משהו, לפחות ,אתה לא מפריע . אתה לא מוסיף את הכוח שלך לערבות , אבל אתה לא מפריע . גם זה יכול להיות , כמו תינוק …( ילד עם תורה , חומש נחשב כגבר העשירי ) .

אם אדם מבטל את עצמו כלפי תורה ולא יכול לבטל את עצמו כלפי עליון, רבו ,אז ,גם כן יכול להשתתף באיזו צורה

מתוך החיבור ביניכם ( בין התלמידים ) ,כאשר מגיעים לחיבור הנכון , שם הם מגלים מדרגה יותר עליונה ( חיבור עם העליון ) …

תלמיד : עד שאנחנו מגיעים לחיבור כזה בינינו ( שבמרכזו מגלים קשר עם העליון ) לפעמים באה לאדם מחשבה ,שהחיבור בינינו זה הדבר העליון בעצמו ואם זה מביא לדעה ,שהיא שונה מהמלצות של המורה שלנו , אז , מה אנחנו אמורים לעשות ?

רב: צריכים לבדוק , אולי לא שמעתם נכון , צריכים לברר . זה בסדר , זה בדרך . אם יש הבדל בין מה ששמענו ( לא ,מה שמורה אומר ,כי אתם לא יודעים מ הוא אומר ) ומה שאנחנו מבינים בינינו בקבוצה יש הבדל וצריכים להשוות בין זה לזה

תודה לאון

תודה לאון