"...ובהאמור יוצא, שאנו צריכים לעשות הכנה לפורים. צריכים לומר, שההכנה היא הצורך והכלי לקבלת האור. זאת אומרת, בהרגשת החסרון יכולים לקבל את המילוי…"
בחכמת הקבלה ישנה בעיה עם ההכנה , כי זה לא כמו שלפני כל דבר ,שבעולם הזה , שאנחנו צריכים להכין את עצמנו .
נגיד ,אני לא רוצה לאכול , אבל אני צריך ( למשל אין לי תאבון , יש לי בעיות , צרות או אני מרגיש קצת לא טוב , חולה וכו' ) אז ,אומרים רופאים ,שרצוי לפני זה לטייל ברגל , אז, יהיה לך יותר תאבון ...אני צריך חסרון , להגדיל את החסרון לאותו דבר , מה שאני רואה, אז ,בעולם הזה אין לנו בעיה להכין את החסרון הזה , להצטייד בו .
כאן אנחנו צריכים להצטייד בחסרון , שהוא לא נמצא בנו ואנחנו רוצים להגדיל אותו בצורה טבעית . אני צריך חסרון להשפעה , לאהבת הזולת , ליציאה מתוך עצמי , הפוך ממה שיש. זו לא הכנת סתם , אלא , זו הכנה ,שלוקחת הרבה זמן , כוחות , פעולות אל-טבעיות ,עד שאני מקבל את החסרון למשהו ,שאין בי כרגע , הפוך ממני וזה נגד, ממה שאני רוצה עכשיו .
לכן ,ההכנה היא מיוחדת מאוד ודורשת פעולות מיוחדות , כמו שרב"ש ובעל הסולם כותבים ,העיקר זה זמן ההכנה . אחר כך אדם נכנס ואין בעיה "מעלים בקודש ולא מורידים בקודש " , בקודש ( ! ) בדרגה ראשונה , אבל , לפני זה ,אין לו שום סיכוי להבין לאן הוא נכנס . לכן ,הכנה לפורים ( זה בכלל תיקון השלם ), אבל , בכל מדרגה יש פורים משלה , למה ? כי אותה הכנה ,שצרכים לעשות , היא צריכה להיות במאה אחוז , אותה מדרגה ,שמשיגים היא צריכה להיות במאה אחוז , הכלי חייב להיות ב"הסאה" ולכן ,אותו מצב של פורים קורה כל פעם . אז , בוא נראה , מה זה הכנה לעליה רוחנית ?
"...וכמו שיש ששת ימי המעשה, ואח"כ יכולים לבוא לבחינת שבת, והוא על דרך שאמרו חז"ל "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת", שרק מתי שיש ששת ימי המעשה, ואח"כ כשבאה שבת, באה מנוחה.
לכן מי שעושה מלאכה בשבת, הוא נקרא "מחלל שבת". היינו שהוא חילל את המנוחה. כמו כן ההכנה לפורים, היא גם כן הרגשת הרע של המן, שהוא רוצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף, ונשים, ביום אחד.
לכן האדם צריך לתת תשומת לב לבחינת המן שבלבו. איך שהוא רוצה להשמיד כל דבר ששייך לקדושה, היינו כל מה שיכול לצאת מאיזה דבר, שהוא בחינת קדושה, לא חשוב השיעור שבדבר, אפילו דבר הכי קטן, הוא רוצה להשמיד את זה. והוא מצטער על זה, שאין כוח בידו, להתגבר על מחשבת המן, מה שהוא רוצה להשמיד את כל היהודים.
שיש לפרש "כל היהודים", היינו אפילו כל שהוא, שיש שייכות לבחינת לשם שמים, הוא רוצה לאבד. וזה נקרא בחינת "הכרת הרע", שהוא בחינת כלי וחסרון. ואח"כ יכולים לקבל על זה מילוי, הנקרא בחינת "אור", הבא למלאות את החסרון שיש בהכלי. לכן אח"כ זכו ישראל אז לבחינת "ונהפוך הוא", אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, וזכו לקבל התורה בבחינת "קבלו ברצון ולא בכפיה", כנ"ל.
ועיקר הנס הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. כלומר, בזמן שבחינת היהודים שבלבו של האדם שולטים, אזי ממילא עבודת ה' יכולה ברצון ולא בכפיה..."
זה נקרא נס , מפני שאין בנו כוחות החיבור , כוחות ההשפעה , אלא ,הם באים מהבורא ולכן תלוים בנו רק בחיסרון ולא במעשה , לכן ,כאשר הוא מגיע ושולט על כוחות הפירוד שבנו , אז זה נקרא נס
"...נמצא, עיקר הנס הוא בזמן, שהיה במצב, שהמן היה שולט, היה רוצה להשמיד את כל בחינת היהודים. מה שאינו כן כאשר היהודים שולטים בלבו של אדם, אז יכול להיות "קיימו וקבלו ברצון ולא בכפיה"..."
אבל קודם ,בזמן ההכנה , הלכו לקראת זה בכפיה וניסו , ניסו לעשות ,למרות שלא יכולים , אז התברר להם דחף , בכל זאת לחיבור , ואז צעקו , התפללו והעלו מ"ן ובזה היגיעו , בכל זאת לזה , שהנס קרה .
נס- זה משהו ,שבטוח יבוא, אם אני דורש את זה , אבל ,מפני שהוא בא מלמעלה ולא תלוי בי , כי אין בי כוח כזה , בגלל זה נקרא נס . לא נס ,שמגיע פתאום , אלא ,שזה מגיע לפי החשבון , לפי ה"הסאה" , שאני ממלא בהגיעה שלי . בזה, שכוח ההשפעה שולט על כוח הקבלה, זה נקרא נס
"...וזהו על דרך שאמרו חז"ל "לא נבנית צור אלא מחורבנה של ירושלים, וכן להיפך, כשזה קם, זה נופל". לכן עיקר עבודת האדם היא, שיתפלל לה', שיתן לו את הרצון להשפיע, שזהו עיקר התפלה, כמו שכתוב "הבא לטהר מסייעין אותו". והוא, שה' יתן לו את הרצון להשפיע. וזה הוא עיקר הנס. וזה מכונה "טבע שני", שזה הוא בידו של הקב"ה לתת לו טבע שני…"
זה בעצם הנס והמתנה מלמעלה
שאלה : איך אנחנו באמת מכינים חסרון ?
תשובה : רק מתוך פעולות שלנו בתוך הקבוצה , כאשר אנחנו פיזית ממש עושים כל מני מאמצים ( תרומה לקבוצה , כוח שלי , לקראת חיבור וההפצה , זה שאני הולך למעלה מהשכל שלי ) ... לא חשובה פעולה עצמה , אלא , עד כמה שאני מתכופף וכאלו הכנעות כל פעם, שאדם מבצע ,בונות לאט לאט הכלים הפנימיים למצב ,שהוא ירצה מה שהוא לא יכול לרצות מתוך הטבע . האור עבור הפעולות מטומטמות ( למעלה מהדעת , מהשכל והיגיון , למעלה מרצון , שמוכן לעשות הכל רק לא זה ) ודווקא על השפלות הזאת מגיע אור .
שאלה : איך אני מזהה את היהודים שבי ?
תשובה :אין בך . עכשיו , אני חושב שאתה גוי גמור . אתה רצון לקבל , האם אתה מזהה עכשיו רצון להשפיע ?
תלמיד : כבר אמרת
רב: אל תסכים , תגיד, אם אתה מזהה ,אז ,איפה הוא ? איך מצאת ?
תלמיד : זה בדיוק מה שרציתי , אותו בכוח ,שדוחף אותי לעשות פעולה , זה היהודי שבי ?
רב: זה עדיין לא , כי יהודי זה שמשתוקק לאיחוד , חיבור נגד הרצון שלו .
כאשר אנחנו אומרים צא לבני אדם ותפיץ להם חכמת החיבור, חכמת הקבלה ( לא חשוב באיזו צורה ואיך ) ואתה עושה כנגד הרצון , דווקא נגד הרצון , זה מביא תועלת .
מי שהולך לעשות את זה בשמחה - זאת עבודה קטנה , אומנם שכאילו עושה דברים גדולים , אבל , העבודה הפנימית היא קטנה, הוא עושה מתוך רצון האגויסטי .
ואתה ? רוצה לשבת בבית ורוצה לנוח ובכל זאת אתה חייב , אז , מזה יש לך היגיעה גדולה , כי לפי היגיעה הזאת אתה מכין את עצמך יותר טוב לחיבור . מי ,שיש לו לפניו הפרעה גדולה יותר יותר ,מרוויח , אומנם קשה אבל מה לעשות . הוא יכול לברוח בכלל ממערכה ? לכן ,הקבוצה צריכה לעזור .
אם קבוצה עוזרת , היא לא מוחקת מהאדם את היגיעה שלו . אם הוא לוקח את זה מהקבוצה ,אז ,זה נקרא שכאילו הוא בעצמו התגבר , ממש , כי זה יחסים בינו ובין הקבוצה, שזה אותה מידה , כי ,בסופו של דבר ,הולכים לחיבור.
כאן צריכים לשקול , אם יש לי כוח זה לא טוב , אם יש לי רצון ללכת להפצה זה לא טוב . אם אני מקבל את החסרון הזה מכל מני סיבות , אבל מבחוץ , מהקבוצה , מהסביבה ואני יוצא להפצה ומתגבר על עצמי , עושה - זה טוב . התוצאה רוחנית היא בזה , עד כמה שאני לקחתי כוחות מהקבוצה ולא מעצמי , דווקא , כי אם מעצמי , אז בטוח ,שזה מהאגו שלי .
צריכים לכבד הכבדת הלב ,שהבורא מסדר לנו , כי זה נותן לנו הזדמנות . זה מאוד חשוב .
שאלה : האם פעולת ההפצה , היא חשובה ליצירת החסרון ?
תשובה : זה קשור זה לזה .
אני מתחיל מכלום , אני יכול ללכת עם מישהו ולעזור לו או אפילו להביא אותם האותו שלי ולא לצאת מהאוטו שלי ולא להתקרב לפעולה הזאת , שאני מקבל מזה ממש צמרמורת . האגו שלי גדול ואני לא יכול להכניע את עצמי . אני מפחד להפגע , לא נעים ולא נוח לי .
הבורא נסדר כאלו דברים ,שאפילו חוצפנים מרגישים בלא נעמות . זאת אומרת ,הבדיקות שלנו הן ממש הפוכות . כמה שהיגיעה אני נותן ,זה מה שחשוב, ויחד עם זה ,אין שום סיבה, שלא לבצע וזה לא משנה האם חשבון שלך נכון או לא נכון ...
המעשה זה מעשה ,בכל מקרה הוא נרשם לחוד , היגיעה לחוד ומעשה לחוד.
שאלה : איך עושים את הדבר הזה לקחת כוחות מהקבוצה , כאשר אין רצון ואין חשק ?
תשובה : " קנאה , תאווה וכבוד מוצאים אדם מהעולם " . העולם זה כל מצב ומצב ,שאני נמצא בו ,נקרא עולם . אנחנו נמצאים במצבים ,שהם יכולים להשתנות בגובה עבור הבורא . כל שינוי כזה נקרא יציאה מהעולם לעולם , כל רגע ורגע אדם צריך לגלות עולם החדש . דווקא, איפה שצריכים קנאה תאווה וכבוד אתה לא מפעיל אותם ואיפה ,שלא צריכים ,שם הם פועלים
תלמיד : איך להפעיל אותם במקום הנכון , כי ,דווקא ,שם אני לא רוצה , כי אני מרגיש מאוד לא טוב בזה ,שאני מתחיל לקנאות , אלא , אני מוצא דרכים לא לקנאות ?
רב: תראה כמה פעמים אני מבייש אותך ,מפני כולם ,שאתה באת מאוחר לשיעור ואתה לא מתבייש .
למה כאן אין בושה ?
שים לב ,מה קורה , אם היינו אומרים עלך כך במקום אחר ?
אתה יודע, שזה נגד כללי החברה , שבזה אתה מצפצף על כולם , אתה מוריד רמה הכללית של הקבוצה , כאשר אתה מאחר . לא , אתה בא באמצע שיעור עם הקפה וספרים - תסתכלו עלי ,איזה אור נכנס לחדר ולא מתבייש . תראה ,איך האגו שלנו משחק איתנו
זאת אומרת ,זאת העבודה קנאה , תאווה וכבוד כלפי שמיים ( צורת ההשפעה , הכנעה כלפי קבוצה , כלפי רב ובורא ) זה אין לנו ועל זה צריכים לעבוד . אתה מחקה, שזה יהיה, אבל זה לא יהיה . תמיד , תהיה אפשרות לתת לעצמנו איזו הצדקה ויצר הרע הוא מסובב אותנו בקלות . זה אתה צריך לעבוד ולחפש
תלמיד : יש משהו ,שאפשר להעמיד כנגד יצר הרע ?
רב: רק דרך כוח הקבוצה וכוח הבורא . אין יותר . מה אתה יכול לעשות ? הוא מנוהל ע"י כוח העליון ומנוהל דרך הקבוצה , כי יצר הרע נמדד רק כלפי הקבוצה , כלפי החיבור . אם לא כלפי החיבור ,זה לא יצר הרע . למה ? כי תורת תבלין , כוח אהבה, כוח החיבור הוא מגיע כנגד יצר הרע
תלמיד : אם אני מזהה מקום ,שיצר הרע רוצה לפגוע בו , איך עושים תיקון על אותו מקום ?
רב: אתה צריך לברוח לאותו מקום ולהשתדל ולבקש , אין חוץ מבקשה . כי אתה כולך יצר הרע ונתנו לך מלמעלה , ולא בזכותך, אלא ,בגלל שאתה שייך למורה , לבורא , לחברים , ללימוד , נתנו לך מלמעלה קצת לראות ,שאתה נמצא בתוך היצר הרע , בכוחות כנגד חיבור . אז , כי תוצאה מזה ,אתה יכול להשתדל להתקרב בכוח לימוד , בורא , מורה , קבוצה בתורה ,שתכניעה את עצמך ע"מ לקבל מהם כוחות . עד כמה שהם נראים לך לא כל כך חשובים , אתה צריך לעשות מעצמך עוד פחות חשוב , כי רק קטן מקבל מגדול
שאלה : כתוב "ועיקר הנס הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. כלומר, בזמן שבחינת היהודים שבלבו של האדם שולטים" זה אומר, שהנס הוא חלקי כאילו ?
תשובה : הנס הוא בזה ,שבכל הכוחות השנאה , גאווה , אהבה עצמית הם מקבלים הכנעה , מקבלים כוח ,ששולט בהם, ואני על פני הכוחות הדחייה מרגיש ,עד כמה שנמצאים בי כוחות הדחייה ובוערים ואני ,למעלה מהם ,כן יכול קצת להתחבר . כמה אני שמח מזה ,שאני יכול להתחבק , להתחבר , משהו לעשות יחד עם הזולת , באותו לב ויחד עם זה ,בפנים , בתוכי בוער האש , שמתנגד לזה . זה עוצמת המסך
תלמיד : מה זה אומר ? במהלך הזה ישנם עוד ועוד ניסים ?
רב: נס זה כל דבר מלמעלה שאני מקבל , שלא נמצא בטבע שלי ...
אינדקס 
לחיים לאון