"....שלום וכל טוב סלה לידידי היקר ...
בפסחים (קטז, ב): "מתחיל בגנות ומסיים בשבח. מאי בגנות? רב אמר, מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" וכו'. וכן אנו אומרים בהגדה של פסח: "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו" וכו'.
להבין את הענין מה מלמד אותנו מה שהיו לפני כן, יש לנו לפרש זה על דרך המוסר. שהאדם צריך לדעת בזמן שהוא עוסק בענין יציאת האדם מגלות מצרים (שאנחנו רואים שכל המצוות תלויות בענין זה, כי בכל הדברים אנו אומרים: "זכר ליציאת מצרים", שהכוונה שאי אפשר לקיים מצוה בשלמות מטרם שהאדם יוצא מגלות מצרים. הגם שבאופן כללי אנחנו כבר יצאנו ממצרים אבל באופן פרטי כל אדם מוכרח לצאת מהגלות הזו). שאי אפשר לצאת מגלות מצרים מטרם שנכנסים בגלות. שרק אז שייך לומר שיוצאים מהגלות.
ולזה מספר לנו בעל ההגדה שאנחנו צריכין לדעת שמתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, היינו שהיו בגלות תחת שליטת עובדי עבודה זרה - ורק אז קירב הקב"ה את אבותינו. מה שאם כן אם לא היו מרגישים שהם מונחים תחת שליטת עובדי עבודה זרה לא שייך לומר שהקב"ה קירב אותם. שרק בזמן שהאדם מרוחק מהקב"ה שייך לומר שהקב"ה מקרב אותו. כי תמיד צריך להיות ההעדר קודם להויה, שענין העדר הוא הכלי, וההויה הוא האור הממלא את ההעדר והחושך.
ולכן עלינו לדעת שאנחנו צריכין להכין את עצמנו בהכנה דרבה, היינו שהאדם יבדוק את עצמו בשבע חקירות ובשבע בדיקות לראות את מצבו האמיתי איך האמונה שלו בהקב"ה,..."
שאלה : אם ההעדר הוא קודם להויה , מפני שהנברא לא מסוגל להרגיש משהו, אלא ,בהפרש בין שני המצבים האלו , אז, איך אנחנו מגיעים להעדר הזה ? איך אני חופר , חופר לרע יותר ויותר , כדי להרגיש ,שאני נמצא בגלות ולא יכול להיות יותר בו וחייב לצאת ? איך אני משיג את החושך כל כך גדול ?
שאלה : זאת אומרת, אנחנו יודעים , שחייבים קודם להרגיש את הרע . איך אנחנו מכריחים את עצמנו לרדת לרע כל כך גדול ,שממנו פשוט בורחים ? איך אני יכול חהכריח את עצמי לרדת לרע ? ועוד יותר מזה לקדש , לקצר את הזמנים , להגיע למצב ,שהוא כולו כולו רע , אז איך אני עושה כזה רע לעצמי ?
זאת אומרת ,אף ורק ע"י השתוקקות לחיבור אני מגלה,שאני הפוך מהחיבור . כל הזמן משתוקקים לחיבור , לקבוצה , לעבודה בינינו ואז מגלים ,עד כמה שאנחנו לא נמצאים בזה , אבל ,לא מרפים ידינו מזה - כאן זו כל הבעיה , שלא לשכוח ( כאן יכולה להיות תמיכת הקבוצה ) שדווקא גילוי הרע זה עכשיו התוצאה הרצויה , שאנחנו מקבלים ע"י כל המעשים שלנו הטובים . כאילו השכר הוא הפוך ממה שמקובל בשכל הרגיל . אנחנו עובדים בשני משורים :
מישור הטוב ,בונים בינינו קשר , קומה יותר עליונה
במקום זה מגלים ,עד כמה שאנחנו עוד יותר נמצאים בתוך הבור הזה
"...ולכן עלינו לדעת שאנחנו צריכין להכין את עצמנו בהכנה דרבה, היינו שהאדם יבדוק את עצמו בשבע חקירות ובשבע בדיקות לראות את מצבו האמיתי איך האמונה שלו בהקב"ה, אם יש לו אמונה שלמה, היינו שהיא על דרך האמת, או שזה אצלו באופן סתמי, היינו שהיא רק בבחינת "מצות אנשים מלומדה", שענינו הוא שהוא רק מטעם ההרגל ולא מטעם קניינו עצמו.
וכמו כן אם המדות שלו הם בסדר, שהכוונה האם הוא בבחינת "כל מעשיך יהיו לשם שמים", או חס ושלום להיפך, היינו שכל מה שהוא עושה הוא רק על כוונה להנות את עצמו. וכמו שדרשו חז"ל על פסוק: "וחסד לאומים חטאת - כל טיבו דעבדין לגרמייהו עבדין" ואין הם מסוגלים לעשות שום דבר לשם שמים.
ואם האדם מונח תחת שליטה זו כמו אומות העולם, נמצא שהוא בגלות, ואז הוא בבחינת עובדי עבודה זרה - ואז יש מקום לתפילה שהקב"ה יעזור לו לצאת מגלות הזו, ואז שייך לומר: ועכשיו, היינו לאחר שהוא בגלות והוא בבחינת עובדי עבודה זרה, שייך לומר: ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, שפירושו לעבוד עבודת הקב"ה ולא לעבוד לשליטת עבודה זרה…"
שאלה : מה יעזור לאדם לא לברוח בזה ,שהוא מגלה העומק הרע כל כך גדול וכל פעם ,שמתקדם בטוב ,חותף את הרע ועוד יותר, ועוד יותר , אז , מה ,בסופו של דבר ,התועלת מזה , שהוא צריך להגיע לשני הבחנות :
משתדל בתוך הקבוצה להשתוקק לחיבור ( זה נקרא טוב )
מגלה את הטבע שלו אמיתי , זאת אומרת , מגלה את הכוונה שלו ע"מ לקבל , שבאמת המעשים הם מעשים הנכונים ,רק הכוונות הן לא נכונות
מגלה ,שבכל זאת, יש לו חיבור עם אחרים , כי בלי זה הוא בורח ממערכה . אז יוצא ,שבנה קבוצה ( אומנם ,שקבוצה מתגלה כולה בשלילה ) בכוונה ע"מ לקבל , אבל, במעשים של חיבור ע"מ להשפיע ואז הם נמצאים בעוצמה המתאימה למדרגה הבאה , ליציאה לשלב הבא .
שאלה : כמה הכנות צריכים אנחנו להכין , כדי להיות מוכנים ליציאת מצרים ? ( תספרו לדון על : הכנה בחיבור , הכנה בכוונה , הכנה בחיבור הקבוצה , הכנה בהכרת הרע , מה הוא היאוש , מה זה נקרא "ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס". למה , מה קורה כאן ? מה הוא הבדל בין ערים יפות לפרעה ולישראל הרוסות , אבל קיימות ( יפות ) ,אז, מה הרוס ?
שאלה : מה זה נקרא ,שבנינו ערים יפות ? מה זה נקרא אצלנו ,שבנינו ערים יפות לפרעה ? יש דבר כזה אצלנו ? ובעצם נמצאים ב"ערי מסכנות" - מה זה אצלנו כאן , בחברה שלנו ?
שאלה : מה היא הסכנה ,שמגלים בני ישראל , אנחנו במצבנו ? מה היא הסכנה ,שמגלים בעבודה רוחנית במצרים ( מתוך החיים שלנו ) ?
שאלה : האם אפשר להשאר במצרים לעולמים ? מה זה להשאר במצרים במצבנו ?
שאלה : איך להתקדם לקראת המכות מצרים ולזרז את הזמן , להגיע לזה ,כמה שיותר מהר בעצמנו ? איך להתקדם בעצמנו למכות מצרים ( זה כנגד הטבע שלנו ) ?
שאלה : איך אני מראה לעצמי ,שאני כל הזמן מתקדם בזמן ,שאני כל הזמן מגלה , עד כמה שאני נמצא בעבדות יותר ויותר ובמכות יותר ויותר מתגברות ? איך אני מחזיק את עצמי בזה כמתקדם ?
שאלה : בזכות מה אני נשארתי בקבוצה ,לעומת אותם חברים ,שהיו כאן ונעלמו ממנה ?
שאלה : איך נתאר את המצב בקבוצה לפני יציאה ממש ?
שאלה : מה הוא הסימן ,שגמרנו כל העבודת מצרים ומוכנים ליציאה ?