מאמר הזה הוא מאמר העיקרי בעבודת ה' ,מפני שהוא מדבר בצורה ישירה למצב ,שאנחנו צריכים להגיע . מה שקרה , שאומרים לנו מקובלים , האור העליון ,שברא את הרצון לקבל ( שאור יש מיש והרצון יש מאין ) ,הוא מביא את הרצון למצב ,שרצון גודל בצורה איכותית ולא שהוא מתנפח , אפשר להגיד ככה, אבל ברוחניות הכל מדובר על איכויות ולא על כמויות , והרצון שהוא גודל , זאת אומרת ,נעשה יותר ויותר מורכב , יותר מבין , מרגיש את האור , יותר מתקדם לספוג מהאור את כל התענוגים ( כי הוא מרגיש את האור כתענוג ) ,אז ,הוא בודק באור ,איזה עוד סוגי תענוגים ישנם באור ומפתח את עצמו .
וודאי ,שכך זה נראה לרצון ,אבל ,הכל עושה אור והשאלה היא עכשיו , כאשר הם מגיעים לחיבור ביניהם , שרצון גודל כך ,שרוצה לקבל את כל האור שיתגלה בתוכו , הוא צריך גם כן בדרך להרגיש ,שזה לא שהוא עושה , אלא , שזה האור עושה וההשגה הזאת "אם אין אני לי מי לי " ו"אין עוד מלבדו" שתי השגות האלו ,המנוגדות ,הן מביאות נברא למצב החדש , שמעלים אותו למעלה מהזמן , למעלה מהשינויים ,לאותו מצב הקבוע , שהאור יציב לעצמו ולרצון, שברא , מהתחלה .
ומפני שאין לנו יותר ,אלא ,לגלות את המצב היחידי הקיים , שזה אור וכלי נמצאים כאחד , יחד , זאת אומרת, שהכלי הוא נמצא באותו מצב , כמו שהאור , שמגיע בהתפתחות שלו לצורה הזאת , להבנה כזאת , להכרה כזאת ,אז ,כל המצב הזה אנחנו קוראים עולם אין סוף ופחות מעולם אין סוף אנחנו אומרים ,שישנה הסתרה על העולם אין סוף הזה , ששם זה הוא ושמו אחד , אלא , כדי לגלות את המצב הזה אין סוף , אנחנו יורדים , מתרחקים מאותו מצב ( זה נקרא בסולם המדרגות ) ,אחרי העלמות למצבי שבירה והכנות , זאת אומרת, למצב נמוך ביותר , שמהמצב נמוך ביותר אנחנו יכולים לפתח ,דווקא ,מאפס , מחוסר הכרה , הבנה , מצב המנותק לגמרי מאותו העולם אין סוף , כאשר אנחנו נמצאים מחוץ למערכת , להרגשת האור , ולהתחיל לפתח אליו יחס הנכון .
היחס הנכון כלפי האור מצד הכלי אנחנו מפתחים מזה ,שבכל צד , בכל מצב שלנו אנחנו צריכים לקבוע אין עוד מלבדו ואז נקרא ,שאנחנו עשינו שימוש הנכון בבחירה חופשית שלנו , בהסתרה , בכל מה שניתן לנו , אם באותו רגע ( באותם הנתונים ,שעכשיו מתגלים ) אנחנו הצלחנו לקבוע אין עוד מלבדו . וכדי לקבוע אין עוד מלבדו ניתן לנו ממצבי ההסתרה במיוחד ( אמנם שזה ממשיך גם במצבי הגילוי ) ,שכל פעם בסולם המדרגות - הסתרה גילוי , הסתרה גילוי וכו' , שהם הולכים יחד למחזיקים זה את זה, כי אי אפשר שיהיה אור ללא חושך , ללא חומר דלק אליו . לכן ,בכל מצב ומצב יש לנו השגת אותו העיקרון "אין עוד מלבדו" והנברא ,כדי לקבוע בכל מצב אין עוד מלבדו , הוא צריך לעבור בכל מצב ומצב שלבי התפתחות באין עוד מלבדו - משורש , א' , ב' , ג' , ד' ברצון לקבל שלו , שאז הוא בכל דרגות העביות קובע במהות שונה , מתקדמת - מה זה נקרא אין עוד מלבדו ?
מזה הוא גודל והמצבים הם תמיד צריכים לבוא מחוסר הכרה , הבנה , חוסר מציאות , מניתוק מהמצב כזה מגיעים לגילוי וקביעת המצב ,שאין עוד מלבדו . לכן ,המאמר הזה הוא מאמר העיקרי , שזה יסוד , אפשר להגיד "מטה" , שמחזיקים אותו ביד ואז מתקדמים קדימה נכון .
לכן ,אנחנו רואים ,שאנחנו יכולים לקרא מאמר הזה עשרות ,אלפי פעמים וכל פעם הוא נשמע ונראה אחרת , אנחנו מגלים ע"י קריאה שבו ממש ,כמו באור ,מצבים שונים וכל פעם זה תיקון החדש
"...הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך…" זאת אומרת, כל מה שנעשה , זה נעשה אף ורק ע"י בורא ושום דבר לא יכול להיות ,שיוצא לא ממנו . יכול להיות בלבוש , הסתרה , במעשה , במשהו ,אבל, הכל זה מתוכנן ,גם זה ממנו . לכן ,מה שקורה ,דורש מאדם להתיחס בצורה כזאת בחזרה ,למה שקורה לו
"...ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה,..."
זאת אומרת ,עד כמה שהוא משתדל לקבוע, שאין עוד מלבדו ,הוא רואה שבעוד רגע ממש הוא נופל מהיחס כזה לחיים ומתחיל לתלות את עצמו בכל מני סיבות אחרות , חוץ מהסיבה היחידה ,שזה הבורא
"...הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך…"
שגם זה מתוכנן ע"י אין עוד מלבדו
"...וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת"..."זאת אומרת, שהבורא מתיחס אלינו בשתי צורות והאמת, ששתי צורות האלו אנחנו גם כן לא מבינים , שזה בא ממנו ( לא ממנו ), אלא, יש לנו בלבולים גם מצד אחד וגם מצד השני
"...כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר…"
שיתבלבל , שיש כך אין עוד מלבדו ,הנקרא תיקון , למה ?
"...שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה. והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו,..,
זאת אומרת ,לא הבעיה היא לחשוב על אין עוד מלבדו מהבוקר עד הלילה , אלא , הבעיה היא ,שזה לא מביא לנו קשר עם הבורא . העיקרון עצמו לא מחסה את הכל , אלא ,כל פעם אני צריך לגלות ,דווקא ,ע"י שבירת העיקרון הזה , אני צריך לגלות חסרון שלי לזה ,בעזרת ה' , בעזרת אותו המקור אין עוד מלבדו , שיעזור לי כל הזמן להיות בהכרה שלו .
מה זה יעזור לי להיות בהכרה שחו ?
זאת אומרת ,להיות כל הזמן בפניה אליו זה יותר גבוה מלהרגיש אין עוד מלבדו .
אין עוד מלבדו זה המצב , אבל ,להיות להשתוקק לעזרת ה' , להיות תלוי בו , לדרוש ממנו , אפילו בצורה נחוצה ביותר - זה ,בעצם ,המצב יותר גבוהה , לכן הגברת החסרון בפניה לבורא, לעזרה ,להחזיק באין עוד מלבדו , שאני ,דווקא ,שחסר לי יותר ויותר , המצב של החסרון הוא עדיף ממצב להיות בהרגשה אין עוד מלבדו .
יותר טוב ,שיחסר לי אין עוד מלבדו ,במקום שאני נמצא באין עוד מלבדו
"...כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד. לא די שלא מתקדם בעבודה, רק הוא רואה, שהולך אחורה. היינו, אפילו שלא לשמה אין לו כח לקיים את התו"מ…"
תורה ומצוות הכוונה היא כל האמצעים ,שאנחנו יכולים בהם להדבק בבורא , זאת אומרת, לקבוע ,שאין עוד מלבדו .
ההתקדמות בדבקות - זה נקרא מימוש של תורה ומצוות .
אז , אדם מרגיש ,שלא מסוגל וזה ,בעצם ,המצב הרצוי , כי ,דווקא ,זה מביא אותו לקרבה , לדבקות . זאת אומרת ,הבעיה שלנו היא בחוסר , בחסרון , בכלים ריקים , בכמה שאנחנו משתוקקים ומשתוקקים לא לאין עוד מלבדו ממש , אלא, למצב יותר פנימי , לדבקות
( יש אמא וילד ,שרוצה להיות דבוק בה , זאת אומרת ,הוא מחפש כל הזמן איפה אמא שלי ?
זה לא מספיק ,שהוא יודע שיש אמא , אלא ,רוצה ממש להדביק את עצמו אליה )
אז חסרון לזה ,הבורא רוצה , שאנחנו נפתח ולכן כל המקרים ,שאנחנו מרגישים בחיים שלנו זה רק להתפתחות הרצון הזה , זאת אומרת ,חסרון לדבקות וחסרון הזה צריך להיות קבוע .
בעצם ,על ההשגת החסרון הזה נבנה הכל או דרך אחישנה או דרך בעתה
"
...שרק ע"י התגברות אמיתי על כל המכשולים למעלה מהדעת הוא יכול לקיים את התו"מ…"
זאת אומרת ,שהוא צריך לבנות , מה זה למעלה מהדעת ?
כי דעת זה כל האדם , כלים דקבלה שלו . אם אדם יכול לבנות מערכות נוספות , שהן מחוצה לו , שבשביל זה היית שבירת הכלים ואנחנו נמצאים בהרגשה כזאת, שקיים אני וסביבי כל העולם והעולם הזה והוא לא תלוי בי ( משפיע עלי , אולי ,אני משפיע עליו ) ואז , אם אני יכול לבנות מערכות עזר , שיעזרו לי במצב ,שאני נמצא בעצמי בחוסר יכולת לעשות משהו , אז ,אני יכול להתקרב למצב ,שנקרא למעלה מהדעת . זאת אומרת ,שאוכל לעבוד למעלה מרגש ושכל שלי הנוכחים , שזה בעצם אני , אז ,איך אני יכול ?
,אלא, אני יכול להיות דבוק למה שנמצא מחוצה לי ( עשירייה ) ואז אני משתמש ברגש ושכל שלהם וכך מתיחס אלי כמוהם , שהן מתיחסים אלי ואז אני מתעלה מעל הכלים שלי לכלים אחרים ויכל להתגבר על מה שקורה לי .
אז זה ,שאפילו שלא לשמה אין לו כוח לקיים תורה ומצוות ורק ע"י התגברות האמיתית על כל המכשולים למעלה מהדעת ( כי אחרת זה בתוך הדעת , מחליף פרה בחמור , רצון יותר גדול , רצון יותר קטן ) ,שאין לי שום חשבון בכלים שלי ,שאני יכול להעדיף להתקדמות לקראת אין עוד מלבדו , טוב ומטיב , דבקות מתוך מצב הנוכחי , אלא, אני צריך לצאת מעצמי ולקבוע את זה מתוך הקבוצה , מתוך הסביבה - למעלה מהדעת ,זה מדעת של הכלי הכללי , של מערכת ,שנקראת אדם הראשון
"...ולא תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת. אחרת, הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה', אפילו משלא לשמה…"
אם אני לא מסוגל להתקדם בלמעלה מהדעת , אני נופל למטה מהדעת ( אני לא נופל בתוך הדעת , כי אני צריך ליפול למקום , שאני אתחרת על זה ,שלא השגתי למעלה מהדעת ולכן אני צריך ליפול למטה ) ואז אני מפתח כלים החדשים בקשר עם הסביבה , ערבות ובצורה כזאת רוכש כוחות להתקדמות
"...והוא, שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד…"
...נופל לבהמיות ולא נמצא בדרך הנכונה , צריכים להיות מסוגלים להרגיש ,שאנחנו נמצאים כחיות , שבעצם דאגה בתת הכרה רק על הגוף , על הקיום הגופני ,זה מה שמדאיג אותו ,שזה נקרא ש " פרוץ מרובה מהעומד "
"...היינו, שהירידות הם הרבה יותר מהעליות…" והוא לא כל כך מרגיש חומרת המצב , אלא ,לפעמים ,כאשר נכלל עם הסביבה ולא יכול להרגיש נקודת האמת ( אפילו שיקרא , לא חשוב , יכול להיות שנים רבות בתוך החומר , ספרים , אבל ,אנחנו מבינים שכל המימוש הוא בתוך הקבוצה ) ולכן ירידות הם הרבה יותר מעליות , אבל ,גם הקביעת המצב הזה ( שירידות הם הרבה יותר ) אין לו . אם ,נגיד , שכן מרגיש שזה כך ,ע"י מאור ,דרך הקבוצה ואז רואה ,שהוא בניתוק מהדרך והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה , זאת אומרת ,בלמעלה מהדעת אין לו שום אפשרות להתקדם …
"...ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה. כי הוא רואה, אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות למעלה מהדעת. אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר. ומה יהיה הסוף?
אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו…" 
אינדקס